פר"ק 62064-10-13

תקציר

התיק נסוב סביב חוב שצבר המשיב לחברה. המפרק שמונה לחברה בעקבות צרותיה הפיננסיות בשנת 2000 ביקש לגבות את החוב מהמשיב. המשיב טען כי החוב נמחל וכי תקופת ההתיישנות חלפה, ואילו המפרק חלק על כך. המחלוקת המרכזית נסובה סביב סיווג החוב והאם ויתרו עליו החברה והמפרק. בית המשפט המחוזי קבע בערעור השומה כי החוב נמחל ומהווה הכנסה חייבת, החלטה שאושרה על ידי בית המשפט העליון. פסק דין זה, כך נקבע, היווה מעשה של בית המשפט והיה לו אפקט השתק, ולמרות שהמפרק לא היה צד ישיר להתדיינות, מעורבותם ועדויותיהם היו משמעותיות. בית המשפט קיבל את טענת המשיב כי יש לדחות את תביעת המפרק, שכן החוב נמחל וחלפה תקופת ההתיישנות. ההחלטה התקבלה על בסיס הזהות העובדתית והמשפטית בין פסק הדין הקודם לבין המקרה הנוכחי, ועקרון ההדדיות, הקובע כי השתק חייב להיות הדדי. כמו כן, הדגיש בית המשפט את חשיבות השמירה על זכויותיהם של כל הצדדים ומתן הזדמנות להשמיע את דברם. משכך, בקשת המפרק נדחתה, כלומר נדחתה תביעת המפרק לחוב כנגד המשיב.