בע"ח 48486-12-23

תקציר

הנאשם ביקש גישה לחומרי חקירה שלא נמסרו לו, אך השופט לא הרחיב בבקשה זו והתמקד בשתי מערכות מידע נוספות: הרשעותיה הקודמות של המתלוננת ורשימת תלונות שהגיש הנאשם נגד המתלונן. לגבי הראשונה, השופטת הסכימה עם התביעה כי בקשתו של הנאשם נעדרת שחר, שכן הנאשם כבר הודה בהכאה והצדיק אותה בעילה של התגרות. השופט ציין כי בעברו הפלילי של המתלוננת לא היה כל מידע שיכול לסייע להגנה. במעבר לנקודה השנייה, הורה השופט לתביעה להעביר לנאשם רשימת תלונות שהגישו נגד המתלונן. השופט הכיר בעיקרון הכללי לפיו לא ניתן להטיל ספק בתבונת החלטותיו של סניגור, ולכן גם חומר בעל רלוונטיות רחוקה בלבד צריך להיות משותף עם ההגנה. הדבר נכון במיוחד במקרה זה, שכן לנאשם הייתה זכות גישה למידע זה באמצעים אחרים והוא כבר קיבל אישורים הקשורים לתלונות אלה. יתר על כן, השופט הבהיר כי רשימה זו אינה נחשבת ל"מידע על תיק סגור" לפי סעיף 31 לחוק המידע הפלילי, ויש לפרש כל חיסיון הקשור בה בצמצום. ההחלטה למסור לנאשם את הרשימה נתמכה גם בכך שהנאשם ביקש את החומר. לבסוף, הדגישה השופטת כי רשימה זו עשויה לכלול תלונות בשלבים שונים של ההליך המשפטי, לרבות כאלה שהובילו להרשעה. השופט סיכם וקבע כי על התביעה למסור לנאשם את רשימת התלונות בתוך 14 יום, ואם לא תעשה כן, בקשת ההגנה תידחה. כמו כן הונחה התביעה לקבל בחזרה את תיק החקירה ואת החומרים שבמחלוקת. ההחלטה נמסרה בהיעדרם של שני הצדדים.