עש"א 54855-01-21

תקציר

השופטת, תמר אברהמי, פותחת ומציינת כי אין לה ידע מיוחד בפיזיקה והיא אינה מתיימרת להבין את נבכי ההמצאה לכאורה. היא מבהירה כי היא מקבלת את חישוביו המתמטיים של המערער ואת תוקפו של המודל הפיזיקלי שלו לצורך פסק דין זה. עם זאת, היא מסכימה עם החלטת סגן הרשם כי האמצאה אינה כשירה לרישום פטנט. על פי חוק הפטנטים, אמצאה חייבת להיות מוצר או תהליך בתחום טכנולוגי כדי להיות כשרה לפטנט, והיא חייבת להיות גם חדשה, שימושית, ישימה מבחינה תעשייתית ולהציג צעד המצאתי. השופט מדגיש כי החוק אינו מגדיר את המונח "המצאה", והדיון נסוב סביב השאלה האם תביעת המערער עומדת בדרישות הכשירות לפטנט. השופט בוחן את היסודות המוזכרים בחוק ומוצא כי תורת המערערת, המתיימרת לפתור את תורת היחסות הפרטית, אינה מתאימה כמוצר או תהליך בתחום טכנולוגי. החוק ופסקי דין קודמים קובעים כי רעיונות, תהליכי חשיבה ותגליות מדעיות אינם כשירים לפטנט. המערער מנסה לעקוף זאת על ידי כך שהוא מכנה את המצאתם "מודל", אך השופט מציין כי מדובר בתיאוריה במהותה. השופט מסכים עם סגן הרשם כי האמצאה נעדרת יישום תעשייתי ושימושיות, שהם תנאים מוקדמים לכשירות לפטנט. הבקשה אינה כוללת יישומים מעשיים ספציפיים, וההמצאה לא יושמה למרות שפורסמה לפני שנים. טענתו של המערער כי כל פיזיקאי יכול להבין כיצד לייצר מסה שלילית אינה משכנעת, מה גם שאף אחד, לרבות המערער, לא הצליח לעשות כן. השופט נוגע גם בדרישה לתיאור מספק בבקשת הפטנט, המאפשר לאנשי מקצוע ליישם את האמצאה. היא מסכימה עם קביעתו של סגן הרשם כי הבקשה הנוכחית אינה עומדת בקריטריון זה. בהתייחסו לשאלה האם ההמצאה סותרת תיאוריות מדעיות, מציינת השופטת כי אמנם הדבר עלול לעורר ספקות לגבי יעילותה, אך אין בכך כדי לעכב פריצות דרך מדעיות. היא מדגישה שאם ממציא יכול להוכיח שההמצאה שלו עובדת ויש לה יישומים תעשייתיים, אז זה לא משנה אם זה נראה סותר עקרונות מדעיים קיימים. השופט מתייחס בקצרה להתנהגותו הבלתי הולמת של המערער כלפי עובדי רשות הפטנטים, מסכים עם ביקורתו של סגן הרשם אך גם מכיר ברגשותיו של המערער. לבסוף, השופט מגיע למסקנה כי אין שחר בטענות האחרות שהציג המערער ודוחה את הערעור. משכך, מוטלת על המערערת אחריות להוצאות המשיב, בסך 7,500 ₪.