סע"ש 24587-09-20

תקציר

התובעת, שעבדה אצל הנתבעת, תבעה הטבות תעסוקה שונות. סלע המחלוקת העיקרי היה האם התובע הוא עובד או מתנדב. בית המשפט בחן מבחנים שונים ופסקי דין קודמים כדי לקבוע את טיב הקשר. נמצא כי לתובעת אכן היו יחסי עבודה עם הנתבעת. למרות שהצדדים לא הסכימו על התנאים, בית המשפט קבע את היקף המשרה כ-20%, למשך 18 חודשים, וקבע את השכר על 1,600 שקל לחודש. התובע לא קיבל הודעות על תנאי עבודה או תלושי שכר, ובית הדין קבע כי הוא זכאי לשכר עבודה, הוצאות נסיעה, פנסיה, דמי הבראה ופיצויי פיטורים. בקשות התובעת לגמול שעות נוספות, הודעת התפטרות וגמול הלנה נדחו מחוסר ראיות. הנתבע חויב לשלם לתובע סך של 36,790 ₪, כולל הטבות וריבית, בתוך 30 יום. בקשות שני הצדדים להוצאות נענו באופן חלקי, וכל אחד מהם חויב לשלם 3,500 שקל למשנהו. תביעת התובעת לרכיבים נוספים נדחתה, ולצדדים נמסר כי הם יכולים לערער על ההחלטה לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום.