רע"ב 51903-02-24

תקציר

בית המשפט החליט שלא לדחות בקשת רשות ערעור, למרות שזהו הגלגול השלישי של התיק, שכן הוא מעוגן בעובדות קונקרטיות. המבקשים טענו כי הבורר לא נימק כראוי את פסק הבוררות, אך בית המשפט הסביר כי נימוקי הבורר אכן הוצגו, בניגוד לטענת המבקשים כי הבורר השיב בשלוש מילים בלבד. על פי פסק הדין, טענת המבקשים כי היה מקום להחיל את תקופת ההתיישנות לא צלחה, שכן לא עלה בידם להוכיח את מועד לידתה של עילת התביעה. למשיבים נודע לראשונה על תביעת הבית המושלם בחודש דצמבר 2014, והסכומים שדרשו היו שונים מאלה שצוינו על ידי המבקשים. גם אם המשיבים היו מודעים לתביעה בשנת 2011, לא ניתן היה להתחיל את תקופת ההתיישנות שכן למשיבים לא הייתה סמכות לפעול, והגשת תביעה לא הייתה מצליחה שכן היא הייתה מוקדמת מדי. יתר על כן, חובת המשיבים לשלם לפרפקט האוס אושרה רק מאוחר יותר. עוד טענו המבקשים כי נגרם להם נזק משום שהמשיבים לא הצטרפו לפרפקט האוס בתביעה, אך בית המשפט מצא טענה זו כחסרת תום לב, מה גם שדמות המפתח, ניסנוב, לא הייתה זמינה במהלך הליכי פשיטת הרגל. לבסוף, קבע בית המשפט כי המשיבים מחויבים חוזית להסדיר את התשלומים, ומשלא עשו כן, בקשת המבקשים לשיפוי מהמשיבים אינה מוצדקת. בקשת רשות הערעור נדחתה, והמבקשים חויבו לשלם את הוצאות המשיבים.