תת"ע 13257-06-23

תקציר

הכרעת הדין דנה בעקרונות סדר הדין הפלילי בדבר נוכחות הנאשם בדיונים ובחריגים לכלל זה. במקרה זה, הנאשם לא התייצב למשפט בעבירות תנועה ונגזר דינו שלא בפניו. על פי החוק, נאשם שאינו מתייצב למשפט רשאי לבקש את ביטול פסק הדין אם הצליח להוכיח סיבה מוצדקת להיעדרותו או להראות כי ביטול פסק הדין נחוץ למניעת עיוות דין. בית המשפט בוחן את הטענות שהציג המבקש לאי התייצבות לדיון. הטענה הראשונה, בדבר אי קבלת הזימון למשפט, נדחית שכן בית המשפט מקבל את החזקה כי הזימון נמסר כדין והמבקש לא הביא ראיות מספיקות להפרכתה. גם הטענה השנייה, לפיה אדם אחר נהג ברכב בעת ביצוע העבירה, נדחית, שכן טענה זו, ללא ראיות מוצקות, אינה מהווה עיוות דין. גם הטענה השלישית, הנוגעת לאמינותן של מצלמות מהירות א/3, שתיעדו את עבירת התנועה, אינה מתקבלת. בית המשפט מדגיש כי נטל ההוכחה מוטל על המבקש להוכיח עיוות דין, ואין די בהכחשה כללית של העבירה. המבקש לא הביא כל ראיה משכנעת המצדיקה את ביטול פסק הדין, ולפיכך הבקשה לביטול הבקשה נדחית על יסוד עקרון סופיות הדיונים.