ע"פ 10673/04

תקציר

פסק דינו של בית משפט קמא התקבל, ודחה את הערעור עליו מחמת חוסר טעות. עם זאת, ערכאת הערעור שבה ודנה בחומרת 20 שנות המאסר שנגזרו על המערער, אב שהורשע בביצוע עבירות מין בבתו הקטינה. ההגנה טענה כי העונש מופרז, וטענה כי הוא משקף עבירות שהמערער כבר נשפט עליהן ונענש בהליך קודם. בית המשפט הכיר בכך שהעונש אינו מידתי בהתחשב במעשי אלימות והתעללות קודמים שכבר טופלו באופן חוקי. השופט אלון הציע להפחית את העונש מ-20 שנה ל-12, לאחר שסיים לרצות עונש מאסר קודם של שנתיים, והדגיש כי תפקידו של בית המשפט הוא להתייחס רק למעשים שבהם הורשע הנאשם כעת. תוך הכרה באופי הנתעב של העבירות, השופטת פרוקצ'יה הסכימה עם ההפחתה וציינה את הקושי בענישה תוך איזון בין הרתעה, גמול ושיקום. היא הדגישה שמירה על שיווי משקל עם מקרים דומים ונורמות ענישה חברתיות. השופטת ארבל סבלה במקצת, הכירה במשקלו של העונש אך התנגדה להפחתה כה משמעותית, וקבעה כי 15 שנות מאסר יהיו הולמות יותר בהתחשב בחומרת העבירות ונסיבותיהן. אף על פי שהם שונים בדרגתם, השופטים שאפו באופן קולקטיבי להשיג עונש הוגן שישקף את חומרת בגידתו של האב, מבלי להעניש באופן מיותר התנהגות שנשפטה בעבר.