סע"ש 44489-11-19

תקציר

התובע, עובד מאפייה, תבע את מעסיקו לשעבר בגין תביעות פיצויים שונות שנבעו מהעסקתו ופיטוריו מתפקידו. השופט פסק באופן חלקי לטובת התובע לאחר שבחן את נסיבות פיטוריו, תחולת צו הרחבת ענף האפייה ותביעות כספיות שונות, לרבות גמול שעות נוספות, דמי חגים, דמי הבראה והפרשות לקופת גמל. ראשית, השופטת קבעה כי צו ההרחבה בענף האפייה חל על העסקתה של התובעת, שכן עיסוקה העיקרי של הנתבעת היה אפייה, ותחולת הצו אינה תלויה בתפקידו הספציפי של העובד. שנית, באשר לנסיבות פיטוריו של התובע, מצאה השופטת את גרסת הנתבע אמינה יותר וקבעה כי התובע לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו ביחס לטענותיו. נקבע כי התובע לא פוטר ללא שימוע, כנטען, וכי הוא ויתר על זכותו לשימוע בכך שלא התייצב לפגישה שנקבעה. בנושא הפיצוי הכספי חישבה השופטת את זכאותו של התובע לגמול שעות נוספות ועבודת לילה, ופסקה לו 45,798 ₪ לאחר ניכוי הסכומים שכבר שולמו על ידי הנתבעת. כמו כן נפסקו לתובע דמי חגים עבור 13 ימי חגים, בסך כולל של 2,871 ₪, וכן דמי הבראה בסך של 1,580 ₪, והנתבעת חויבה להשלים את ההפרשות לקופת הגמל של התובעת, בסך של 999 ₪. עוד קבעה השופטת כי הנתבעת לא מסרה לתובע את ההודעה המוקדמת הנדרשת על תנאי העסקתו ופסק לו פיצוי בסך 1,500 ₪. עם זאת, השופטת דחתה את תביעת התובע לפיצויים בגין העסקתו העולה על 12 שעות ועבודת לילה, שכן החוקים הרלוונטיים קובעים סנקציות פליליות בלבד ולא הייתה כל ראיה לחוסר תום לב מצד הנתבעת. השופטת התירה גם את תביעות הקיזוז של הנתבעת, תוך ניכוי 6,712 ₪ מהסכום המגיע לתובע בגין פיצויי פיטורים שכבר קיבל ופסילת ניכוי דמי מחלה מאחר שהנתבעת כבר שילמה זאת. לסיכום, השופט הורה לנתבעת לשלם לתובע סך של 46,036 ₪, כולל הפרשי הצמדה וריבית, בתוך 30 יום. הנתבע חויב לשאת בהוצאות התובע בסך 6,500 ₪.