ת"א 73440-12-25

תקציר

## ניתוח משפטי מקיף של החלטת בית המשפט השלום בהרצלייה בעניין לידר נ' שרגאי החלטה זו של בית המשפט השלום בהרצלייה, כבוד השופט דוד יצחק, עוסקת בבקשה לזימון עדים במסגרת בקשה לביטול פסק בוררות חלקי. ניתוח ההחלטה חושף מספר עקרונות משפטיים חשובים ויישום שלהם, לצד התייחסות לחידושים או נקודות מעניינות בהקשר של בוררות וסדר דין. **1. המסגרת המשפטית: בקשה לביטול פסק בוררות וסמכות בית המשפט** ההליך המשפטי נפתח בבקשה לביטול פסק בוררות חלקי, בהתבסס על עילות המנויות בסעיפים 24(4) ו-24(10) לחוק הבוררות, תשכ"ח - 1968 (להלן: "חוק הבוררות"). סעיף 24 לחוק הבוררות מונה את העילות המצדיקות ביטול פסק בוררות, כאשר סעיפים אלו עוסקים, בין היתר, בפגמים פרוצדורליים חמורים (כגון היעדר הזדמנות נאותה לטעון) ופגמים מהותיים בהליך (כגון ניגוד עניינים). נקודה מרכזית בהחלטה היא ההבחנה שבית המשפט מבצע בין "בקשה לזימון עדים" לבין "בקשה להוספת ראיות". בעוד שהמשיב טען כי יש לבחון את הבקשה כבקשה להוספת ראיות לאחר תום שלב הגשת הראיות, בית המשפט קבע בבירור כי מדובר בבקשה לזימון עדים, ועל כן יחולו עליה העקרונות המשפטיים והפסיקתיים הנוגעים לזימון עדים. **2. סמכות בית המשפט לזימון עדים במסגרת הליך בוררות** בית המשפט מדגיש את סמכותו הרחבה של בית המשפט בהליך של בקשה לביטול פסק בוררות, ובכלל זה בניהול ההליך, הגשת ראיות וזימון עדים. הוא מסתמך על הלכה פסוקה מבית המשפט העליון (רע"א 4094/22 ברוך דוד נ' רפי גרוסי), המבהירה כי לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב בבירור המחלוקת, ואין ערכאת ערעור נוהגת להתערב בכך. יודגש, כי כלל זה מקבל משנה תוקף כאשר מדובר בבקשה לביטול פסק בוררות, לאור תכלית הבוררות – בירור מהיר ויעיל. **3. עקרונות זימון עדים: רלוונטיות, נחיצות ויעילות דיונית** בית המשפט מפרט את העקרונות המנחים לבחינת בקשה לזימון עדים, בהתאם לסעיף 1(ב) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, והפסיקה: * **רלוונטיות (שייכות):** המבחן המרכזי הוא האם העדות רלוונטית למחלוקת הנדונה. בית המשפט אינו נדרש לבחינה קפדנית של התועלת שעשויה לצמוח לבעל הדין בשלב זה, אלא די בכך שעל פני הדברים אין לשלול את הרלוונטיות. * **נחיצות ותרומה לבירור האמת:** יש לאזן בין תרומתו הצפויה של העד לבירור האמת לבין שיקולי יעילות דיונית. זאת תוך התחשבות באופי הסכסוך, היקפו, והמחלוקות העובדתיות. * **יעילות דיונית:** לאור תכלית הבוררות (בירור מהיר ויעיל), יש לנהוג ביתר דקדקנות בזימון עדים, כדי למנוע סרבול והארכה שלא לצורך של ההליך. **4. ניתוח העדים הספציפיים ובקשת הזימון** בית המשפט בוחן כל עד באופן פרטני, תוך יישום העקרונות הנ"ל: * **עדים שזימונם אושר (באופן חלקי):** * **עו"ד משה מילר (עד מס' 2):** אושר זימונו של עורך הדין שייצג את המבקש בהליך הבוררות, שכן עדותו רלוונטית לשאלת ההליכים שננקטו בעניינו של המבקש, ובפרט האם התקיים דיון פרונטלי. * **מר אליהו ארנטרוי (עד מס' 3):** אושר זימונו, שכן עדותו רלוונטית לטענה כי הדיון התקיים בעניינו, ולא בעניינו של המבקש, וכי המבקש לא היה אמור להופיע. * **מזכיר הבורר מר נתן וייזר (עד מס' 5) והמזכיר מר צבי הינריך (עד מס' 6):** אושר זימונם, שכן עדותם רלוונטית לטענה בדבר התכתבות חד-צדדית עם המשיב, והאם הועברו מלוא ההודעות למבקש. * **עדים שזימונם נדחה:** * **עו"ד אביתר שרגאי (עד מס' 1):** נדחה זימונו, על אף שהמבקש טען לניגוד עניינים. בית המשפט קבע כי מדובר בטענות אתיות שאינן מהוות בסיס משפטי לביטול פסק בוררות, וכי לא הונחה תשתית משפטית לרלוונטיות של טענות אלו להליך. כמו כן, קיימות מגבלות של חיסיון עורך דין-לקוח. * **מר אהרון זאב טהלר (עד מס' 4):** נדחה זימונו. בית המשפט מצא בכפילות בבקשה לזימונו של עד זה יחד עם מר ארנטרוי, שניהם מתייחסים לאותו דיון, וקבע כי אין צורך בשני עדים לאותה סוגיה, ללא הצדקה למידע שונה. * **מר אורן רפאלי (עד מס' 7):** נדחה זימונו. בית המשפט קבע כי הטענה בדבר היותו ערב להסכם נוגעת למהות פסק הבוררות, ואינה עילה לביטולו. עילות הביטול נוגעות לפגמים בהליך, ולא לטעויות לכאורה בפסק עצמו. **5. חידושים ונקודות משפטיות מעניינות:** * **הבחנה דקדקנית בין סוגי בקשות:** ההבחנה בין בקשה לזימון עדים לבקשה להוספת ראיות היא קריטית ומשקפת הבנה של סדר הדין. * **התייחסות מעמיקה לטענות ניגוד עניינים:** בית המשפט מבהיר כי טענות אתיות, כשלעצמן, ללא תשתית משפטית לביסוסן כעילה לביטול, אינן מספיקות כדי להצדיק זימון עדים. * **חשיבות תכלית הבוררות:** ההחלטה מדגישה את הצורך בזימון עדים במסגרת הליך בוררות רק כאשר הדבר נחוץ באופן מובהק, לאור עקרונות המהירות והיעילות. * **הקצאת זמן לחקירות:** החלטת בית המשפט להקצות זמן מראש לחקירות (20 דקות לכל חקירה ראשית ונגדית) היא דרך פרקטית לניהול יעיל של ההליך, ומשקפת את התמודדות המערכת המשפטית עם עומס תיקים. * **הגשת בקשה ללא תצהיר תומך:** בית המשפט מתייחס לכך שהבקשה לא נתמכה בתצהיר, אך מציין כי קיימת פסיקה המאפשרת קבלת בקשה לזימון עדים גם ללא תצהיר תומך, במקרים מסוימים. **6. השלכות ויישום:** ההחלטה ממחישה את הגישה המאוזנת של בתי המשפט בבחינת בקשות לזימון עדים בהליכי ביטול פסק בוררות. היא מדגישה את הצורך בבחינה פרטנית של כל עד, את הרלוונטיות והנחיצות של עדותו, ואת ההתחשבות בשיקולי יעילות דיונית. במקביל, היא שומרת על איזון בין הצורך בבירור האמת לבין תכליתה של הבוררות. התייחסותו של בית המשפט לטענות אתיות כטענות שאינן מהוות עילות ביטול בפני עצמן, מהווה חיזוק של העיקרון לפיו עילות הביטול של פסק בוררות מוגבלות ומפורטות בחוק.