ת"א 40390-08-23

תקציר

פסק דין זה נסוב סביב תביעה שעניינה מכירת זכויות בחלקת קרקע במושב תל תאומים. התובעים, אשר רכשו את הזכויות מהנתבעים, מבקשים לאכוף הסכם שנעשה ביום 27.3.2018 בדבר המכירה, שכן הנתבעים כשלו לכאורה במילוי התחייבויותיהם על פי ההסכם. הנתבעים, לעומת זאת, הגישו בקשה לדחיית התביעה או לחילופין להעברתה לבית משפט השלום, בנימוק של היעדר סמכות מהותית בבית המשפט המחוזי לדון בתיק. בית המשפט, לאחר שבחן את טענות הצדדים, הגיע למסקנה כי התביעה אינה קשורה אך ורק למקרקעין אלא נוגעת לזכויות חוזיות במקרקעין. משכך, הסמכות המהותית נקבעת על פי שווי הזכויות במועד הגשת התביעה. מאחר שאין ראיות לשוויין הנוכחי של הזכויות, קבע בית המשפט מועד אחרון להגשת ראיות בעניין. אם לא יוגשו ראיות, יועבר התיק לבית משפט השלום, בהתחשב בכך שההסכם המקורי נפל מתחת לגבול סמכותו של בית משפט השלום. פסק דין זה, אף שאינו מחייב, ממשיך את הדרך שהתוו פסיקות קודמות של בית המשפט העליון בסוגיה זו, תוך הדגשה כי הסמכות נתונה לבית המשפט המחוזי, אשר יכריע על פי שווי הזכויות הנדונות. בית המשפט שקל גם פסיקות קודמות של בית המשפט המחוזי והסכים עם נימוקיהן, ובחר שלא להבחין בין מקרקעין מוסדרים ללא מוסדרים מבחינת סמכות השיפוט. לתובעים ניתנה שהות לספק ראיות לשווי הזכויות, אשר יקבעו את מקום התביעה, שאם לא כן יועבר התיק לבית משפט השלום.