בש"פ 8283/08

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על החלטת ערכאה נמוכה יותר לאשר את מעצרו של אדם, עד לבקשת הסגרה אפשרית מארה"ב. האדם המדובר, מעתה המערער, עומד בפני אישומים בארה"ב הקשורים לפשע מאורגן, סחיטה, הלבנת הון ועוד. בערעור נטען כי יש לבטל את החלטת הערכאה הנמוכה יותר, שכן האישומים המיוחסים למערער בכתב האישום האמריקאי שבגינו מבוקש הסגרתו חופפים במידה רבה לאישומים שבגינם כבר נשפט בישראל. לפיכך, לא ניתן להסגיר את המערער. זאת ועוד, יש לבטל את מעצרו של המערער שכן אין חשש ממשי לבריחתו, במיוחד נוכח התנהגותו בעבר, והעובדה שבעבר הוגש נגדו כתב אישום בארה"ב מאז שנת 2004, אך לא ניסה להימלט. עם זאת, הכרעת הדין דוחה את הערעור וקובעת כי בשלב זה יש רק להניח שהמערער בר הסגרה, וכך הדבר, שכן נראה כי כתב האישום האמריקאי מתייחס למסגרת זמן ואישומים שונים מזו הישראלית. השאלה אם המערער אכן בר הסגרה צריכה להיבחן לאחר שבקשת ההסגרה תוגש באופן פורמאלי. באשר למעצר, פסק הדין מדגיש את ייחודם של הליכי ההסגרה, לרבות הסיכון המוגבר של האדם להימלט, ואת חובותיה הבינלאומיות של המדינה כלפי המדינה המבקשת. בנסיבות אלה, ובהתנהגותו של המערער בעבר, מוצדק המעצר כדי להבטיח את זמינותו של המערער להסגרה, ואין די בהסדרים חלופיים. אשר על כן, הערעור נדחה, ומעצרו של המערער מתבטל.