רע"א 65087-05-22

תקציר

פסק הדין הנדון עוסק בתביעת פיצויים שהגיש משיב שהשתתף בהפגנות נגד שחיתות שלטונית. ההפגנות התקיימו סמוך לביתו של היועץ המשפטי לממשלה בפתח תקווה. המבקש בתיק הוא הגורם האחראי למעצרו של המשיב פעמיים, ביום 16.8.2019 וביום 6.9.2019, מחוץ לבית כנסת הסמוך למגורי היועץ המשפטי לממשלה. המשיב טען כי ההפגנות היו שקטות ונועדו לקדם הידברות, וכי מעשיו אינם מצדיקים את מעצרו או את החרמת הטלפון הנייד שלו. המבקש טען כי המשטרה פעלה באופן סביר ומידתי במסגרת הפגנות אינטנסיביות, וכי מעשיו של המשיב הפרו צו המגביל את ההפגנות באזור. בית משפט קמא פסק לטובת המשיב ופסק לו פיצוי בסך 10,000 ₪, וקבע כי מעשיו של המשיב לא היוו מחאה וכי למשטרה לא הייתה עילה חוקית לעכבו או לתפוס את רכושו. לאחר מכן הגיש המבקש בקשה למתן רשות ערעור על פסק דין זה. ערכאת הערעור נעתרה לבקשת המבקש למתן רשות ערעור, ביטלה חלקית את פסק דינו של בית משפט קמא ודחתה את תביעת המשיב לפיצויים. ערכאת הערעור קבעה, כי ייתכן שהמשטרה טעתה במעצרה של המשיב, אך טעות זו אינה עולה כדי רשלנות. הודגש כי החלטות המשטרה הנוגעות לשלום הציבור מחייבות איזון עדין ומידה גבוהה של שיקול דעת. עוד ציין בית המשפט כי סירובו של המשיב להישמע להוראות המשטרה, לכל הפחות, תרם לתוצאות האירועים ושלל את תביעתו לפיצויים. עם זאת, בית המשפט מצא לטובתו של המשיב את החרמת הטלפון הנייד שלו, שהוחזר לו לאחר שבוע, וקבע כי לפעולה זו של המבקש אין הצדקה והיא מעידה על חריגה ברורה משיקול הדעת המקובל. המבקש חויב לשלם למשיב 3,000 ₪ פיצוי בגין פעולה זו, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. ככלל, פסק הדין מדגיש את המורכבות של קבלת ההחלטות המשטרתית בהקשר של הפגנות ואת פעולת האיזון הנדרשת לשמירה על הסדר הציבורי ולשמירה על זכויות הפרט. בית המשפט הדגיש את המגבלות על התערבות בהחלטות המשטרה במצבים כאלה, במיוחד נוכח הלחץ ומצבי החירום בהם היא נתקלת לעיתים קרובות.