ב"ל 2417-08-20

תקציר

הרקע המשפטי לתיק זה סובב סביב פעילותן של ועדות מנהליות בישראל. באופן ספציפי, מדובר בוועדות לסיוע לאנשים מחוץ לחוק, שהוקמו מכוח חוק הפיצויים לנפגעי פעולות איבה. החלטות ועדות אלה נחשבות להחלטות מנהליות ונבחנות על ידי בתי המשפט בהיקף התערבות מצומצם. העותרת במקרה זה, פנתה לסיוע מהמוסד לביטוח לאומי ("הנתבעת") בשל מצבה הסוציו-אקונומי, בטענה כי הנתבעת הפרה את זכות הטיעון שלה בכך שלא קיימה דיון בעל פה והציגה בפני הוועדה תמונה לא מאוזנת של עניינה. עוד טענה כי ההחלטה מתעכבת וכי קיים ניגוד עניינים. השופט פסק לטובת התובעת, וקבע כי הנתבעת אכן הפרה את זכות הטיעון שלה בכך שלא אפשרה לה להגיב לדברים נוספים שנאמרו במהלך הדיון בוועדה, ובכך יצרה חוסר איזון. השופטת הורתה להחזיר את התיק לוועדה לדיון חוזר, ואפשרה לתובעת להציג את תגובתה ומסמכים נוספים. בנוסף, דחתה השופטת את הטענות בדבר שיהוי וניגוד עניינים. הנתבע חויב לכסות את הוצאות התובע, וההחלטה הייתה אמורה להימסר לצדדים בכתב.