ע"פ 3274/94

תקציר

פסק הדין אישר את מהימנותה של המתלוננת, דחה את הטענות שהעלה הסנגור בכל אחד מחמשת האישומים נגד המערער, ובכך אישר את הרשעתו וגזר דינו של בית המשפט המחוזי. האישום הראשון התייחס לחטיפת בנם הקטין של בני הזוג, כאשר בית המשפט קבע כי האם קיבלה משמורת חוקית על הילד באמצעות הסכם כתוב עם האב, והוצאתו ממשמורתה מהווה עבירה על החוק. האישום השני, שכלל אונס וסחיטה באיומים, התמקד ברעיון ההסכמה, כאשר בית המשפט קבע כי עדותה של המתלוננת על הסגרה בשל חשש לאלימות ואיומים הייתה אמינה, ואמונתה של המערערת בהסכמתה נעדרת כל בסיס. האישום השלישי, שעסק באונס ובמעשה סדום, הביא את בית המשפט לסמוך על גרסת המתלוננת לאירועים, וקבע כי המעשים לא היו בהסכמה. האישום הרביעי, הטרדת עדים וניסיון לשיבוש עדים, אושר אף הוא, כאשר בית המשפט מצא את מעשיו של המערער כלפי המתלוננת ועדים אחרים כמכוונים ומשבשים את עדותם. לבסוף, האישום החמישי הנוגע להטרדת עדים נדחה אף הוא, כאשר בית המשפט הכיר במודעותו של המערער למעשיו ולהשפעתם הפוטנציאלית על העד. ככלל, פסק הדין תמך בממצאי בית המשפט המחוזי וגזר את דינו של המערער ללא כל שינוי.