עת"מ 7503-02-22

תקציר

העותר, תושב ישראל משנת 1974, ביקש לערער על החלטת הרשויות הישראליות לשלול ממנו רישיון לישיבת קבע, שניתן לבני משפחתו בשנת 2001. העותר נישא בשנת 2006 לאזרחית ישראלית, עמה יש לו ארבעה ילדים שהם גם אזרחים. העותר ביקש ממינהל הביטחון להסביר מדוע לא הוענק לו מעמד זהה לזה של משפחתו בשנת 2020 והגיש בקשה לאשרה בשנת 2022, אך שתיהן נדחו. בית המשפט מצא כי טענותיו של העותר חסרות שחר, במיוחד בשל חוסר שקידתו בטיפול בבקשותיו ושיקול הדעת הרחב הנתון למשרד הפנים בעניינים אלה. עוד ציינה השופטת כי העותר יכול לשקול הגשת בקשה למעמד על בסיס נישואיו, וזו עשויה להיות אפשרות מעשית יותר העומדת בפניו. בסופו של דבר נדחתה העתירה, והעותר חויב לשלם למשיבים שכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪.