עת"מ 21247-01-10

תקציר

לאחר ששקל בכובד ראש את הטיעונים שהציגו הצדדים ועיין בחומרים שהוגשו, קבע השופט כי אין סיבה מספקת להיעתר לבקשה לצו ביניים. החלטת בית המשפט מבוססת על שני שיקולים מרכזיים: סיכויי הצלחת העתירה ומאזן הנוחות. השופט קבע כי העותרים לא הוכיחו די הצורך סיכויי הצלחה גבוהים בעתירתם. זאת ועוד, מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיב, במיוחד נוכח אופיו הרגיש של הפרויקט והאינטרס הציבורי שבו. לפיכך, צו ביניים לעיכוב הפרויקט יגרום יותר נזק מתועלת ואינו מוצדק בנסיבות אלה. עוד הדגישה השופטת כי הליך המכרז הכיל פגמים מהותיים ולא עמד בתנאים שנקבעו במכרז. כתוצאה מכך, ההחלטה לבטל את המכרז בשל פגמים מהותיים בהצעות מוצדקת. בנוסף, טענת העותרת בדבר קיומו של חוזה מחייב עם זכייתו במכרז אינה צפויה להצליח, שכן טרם נקבעו פרטים מהותיים והחוזה לא גובש סופית. דחיפותה של המשיבה לעמוד בלוחות הזמנים להפחתת הפליטות והפוטנציאל להשלכות כספיות תומכים בהחלטה זו. השופטת סיימה את דבריה בהמלצה כי הצדדים ישקלו הסכמה פרוצדורלית לדחיית העתירה עם אפשרות להגיש בקשה נוספת, במידת הצורך, לאחר סיום הליך המשא ומתן. העותר חויב בכיסוי תמלול המשיבים ושכר טרחת עורך דין.