ע"פ 16810-02-10

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על החלטת בית משפט בתל אביב לזכות משיב מאשמת גרימת מוות ברשלנות. מדובר בתאונה קטלנית בה התנגש רכבו של המשיב בקלנועית ששכבה על הכביש. המחלוקת העיקרית היא האם המשיב יכול היה למנוע את התאונה על ידי פעולה נמרצת, לרבות נהיגה במהירות סבירה ותשומת לב לכביש. המערער טוען, כי זיכויו של בית משפט קמא התבסס על הנחות שגויות בדבר המרחק ממנו יכול היה המשיב לראות את הקלנועית ועל קביעה שגויה של זמן התגובה. ערכאת הערעור מסכימה, וקובעת כי היה מקום להתחשב בהודעת המשיב, שניתנה שבועיים לאחר התאונה, כי הקורקינט שכב מעבר לכביש. זאת ועוד, ערכאת הערעור קובעת כי בית משפט קמא טעה בחישוב זמן התגובה, שהוסכם על ידי מומחים כי הוא 2.15 שניות, ותוספת של 1.15 שניות על ידי בית המשפט אינה מעוגנת בראיות. על סמך המיקום הרוחבי של הקלנועית וזמן התגובה המוסכם, המשיב יכול היה למנוע את התאונה. בנוסף, בית המשפט קובע כי מהירותו של המשיב הייתה בלתי סבירה בהתחשב בתנאי הדרך, והיה עליו לצפות סיכונים פוטנציאליים. לפיכך, בית המשפט שלערעור מרשיע את המשיב בגרימת מוות ברשלנות ומחזיר את התיק לבית משפט קמא לצורך מתן גזר הדין.