ע"א 1904/19

תקציר

החלטת בית המשפט התמקדה במחלוקת הנוגעת לטענת המערערים לזכות מעבר בשטח שבבעלות המשיב. בית המשפט קיבל חלקית את הערעור והעניק למערערים זכות קדימה הקיימת למעלה משלושים שנה. זכות זו נבחנה בשני תרחישים: האחד שבו הקימו המערערים "טובת הנאה מכוח שנים" בשל שימושם הממושך והידוע בקרקע; השנייה עסקה ב"זכות חוזית" המבוססת על הסכמתה לכאורה של המשיבה לשימוש כזה באמצעות היתרי בנייה היסטוריים. בית המשפט הגיע למסקנה כי בכל אחד מהתרחישים עומדת למערערים זכות מעבר לגיטימית, קניינית או חוזית. עם זאת, בית המשפט שקל אם יש לבטל זכות זו בשל שינוי בבעלות על הנכס ובהעדפותיו הנוכחיות של הבעלים. על פי סעיף 96 לחוק המקרקעין, לבית המשפט יש סמכות לבטל ריבית זו אם ראה צורך בשל שינויים משמעותיים. בית המשפט הכיר ברצונו של המשיב לפתח את הקרקע אך קבע כי יש להבטיח תחילה את גישת המערערים באמצעות הקמת גרם מדרגות חלופי. אם יינתן היתר לגרם המדרגות, תבוטל זכות המעבר, כאשר המשיב יחלוק מחצית מעלויות הבנייה כפיצוי. המערערים נדרשים לפעול למימוש ההיתר בחריצות, כאשר בית המשפט מפקח על ההתקדמות. אם לא ניתן לבנות את גרם המדרגות, זכות המעבר תישאר או תירשם באופן רשמי. כתוצאה מכך, הערעור התקבל בחלקו, וחייב שיתוף פעולה בין הצדדים לפתרון בעיות גישה מבלי להטיל עלויות מהחלטה זו.