בע"מ 8743/20

תקציר

מדובר באם המבקשת לבטל החלטה של ערכאה נמוכה יותר לאפשר אימוץ של שני ילדיה, בת שנולדה ב-2013 ובן שנולד ב-2017, על ידי צדדים שאינם אביהם הביולוגי. פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, שאושר על ידי בית המשפט המחוזי, קבע כי האם נעדרת את הכשירות ההורית לטפל בקטינים וכי אין כל סיכוי לשינוי בעתיד הנראה לעין. פסק הדין התבסס על הערכות פסיכודיאגנוסטיות ועדויות נרחבות של אנשי מקצוע שהיו מעורבים בתיק. תוך הכרה באהבתה העזה של האם לילדיה, קבעו בתי המשפט כי היא כשלה בהגנה עליהם מפני חשיפה לאלימות וכי היא חיה בסביבה לא מתאימה, בעיקר בשל מוגבלות שכלית ואלימות במשפחה של הוריה. כתוצאה מכך, הגיעו בתי המשפט למסקנה כי טובת הילדים משרתת את ההכרזה עליהם כברי אימוץ. עם זאת, השופטים הורו גם על "אימוץ פתוח", שיאפשר לאם הביולוגית לקיים קשר עם ילדיה באמצעות מפגשים שנתיים, מתוך הכרה במסירותה של האם ובצורך של הילדים ביציבות. האם ערערה לבית המשפט העליון, טענה לכשלים בהתנהלות גורמי הרווחה והסיוע המשפטי, וטענה לשיפור במצבה וביכולתה לגדל את ילדיה. עם זאת, בית המשפט העליון דחה את הבקשה, תוך שהוא מדגיש את יסודיות החלטת הערכאה הנמוכה יותר ואת עליונות טובת הילדים. פסק הדין אישר מחדש את האופי החריג של מתן רשות ערעור במקרים כאלה, והבקשה נדחתה, תוך שמירה על פסק הדין המקורי לאימוץ.