עת"מ 52508-11-18

תקציר

בית המשפט קיבל את העתירות והורה על ביטול החלטת ועדת הערר. בית המשפט קבע כי ההחלטה אינה סבירה ואינה יכולה לעמוד משום שהיא חורגת באופן קיצוני ממתחם הסבירות בכל נסיבות המקרה. ראשית, פתח בית המשפט בציון תפקידה המצומצם של הרשות השופטת בהתערבות בהחלטות רשויות התכנון, שאמור להתרחש רק במקרים חריגים. עיקר המחלוקת בין הצדדים נגעה לפרשנות תכנית 1010, שנחקקה במטרה לעודד חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה ברעננה. בית המשפט קבע כי החלטת ועדת הערר אינה סבירה משום שאימצה את התשתית העובדתית להחלטת הוועדה המקומית תוך ביטולה על בסיס פרשנות שלא יכלה לעמוד בנסיבות העניין. בית המשפט הדגיש כי תכליתה של תכנית 1010 הייתה להעניק תמריצים מעבר לאלה הניתנים בתכנית המתאר הארצית, וכוונת הוועדה המקומית הייתה להעניק זכויות על פי פרשנות מרחיבה. לפיכך, קיבל בית המשפט את עמדת הוועדה המקומית לפיה יש לחשב את הזכויות בתכנית 1010 על בסיס הגישה הרעיונית, שהייתה הפרשנות הרווחת בעת כניסת התכנית לתוקף. בית המשפט שקל גם את אינטרס ההסתמכות של היזם, רסקו, שניהל הליכי תכנון במשך למעלה מעשור, ומצא כי יש להתחשב בכך. כמו כן, דחה בית המשפט את טענות ועדת הערר בדבר חוסר היכולת לאשר זכויות נוספות במסגרת הקלה, וקבע כי היה מקום להעלות את הטענות מוקדם יותר על מנת לאפשר לצדדים שכנגד זכות טיעון. ככלל, הגיע בית המשפט למסקנה כי החלטת ועדת הערר הייתה בלתי סבירה ביותר ומחייבת התערבות, המצדיקה את ביטול ההחלטה ואת השבת החלטת הוועדה המקומית.