ע"א 2432/08

תקציר

פסק הדין סובב סביב מקרה בו עובר אורח ננשך על ידי כלב שהוחזק בחצר מגודרת. שאלת המפתח הייתה האם בעל הכלב אחראי לאירוע ומה היקף אחריותו. השופטים בן-עמי וכרמל פסקו לטובת הנתבע, וקבעו כי מעשיו של התובע היוו הסגת גבול, ובכך זיכו את הנתבע באופן חלקי. השופט בן-עמי הגיע למסקנה כי מעשיו של התובע עולים כדי הסגת גבול, המצדיקה הגנה חלקית לנתבע, והציע הפחתה של 50% בפיצויים שנפסקו לתובע. בתוך כך, קבע השופט כרמל כי התנהגותו של התובע הייתה פרובוקטיבית באופן אובייקטיבי והיוותה הסגת גבול בדרגה נמוכה, המצדיקה הפחתה של 25% בנזקים. השופטים הסכימו לדחות את הערעור שכנגד, ואישרו את דחיית התביעה. עוד הודגש בהחלטה כי התנהלות התובעת, על אף היותה פרובוקטיבית, לא הפחיתה מהסבל שנגרם כתוצאה מנשיכת הכלב. ככלל, פסק הדין מדגיש את האיזון בין אחריותם החמורה של בעלי הכלבים לבין אחריותם של יחידים המקיימים אינטראקציה עם כלבים לא מוכרים, תוך הכרה בחלקו של התובע באחריותו במקרה ספציפי זה. ההחלטה נועדה לספק תוצאה הוגנת, תוך התחשבות בנסיבות ובכוונת המחוקק העומדת מאחורי דיני אחריות כלבים.