ת"א 1011/05

תקציר

המחלוקת היא על הזכויות ב-3824/84266 חלקים בחלקת אדמה בכפר מנדא. התובעים טוענים לזכויותיהם בקרקע בירושה מאביהם, שלטענתם רכש את הקרקע בשנות החמישים. הנתבעים הם עיזבון המוכר וחלק מיורשיו. היו שתי תביעות קודמות בנוגע לאותה חלקת קרקע, ושתיהן הסתיימו בפסקי דין המאשרים את זכויות התובעים בקרקע המדוברת. התובעים טוענים כי למרות פסקי דין אלה, הנתבעים הכשילו כל ניסיון לרשום את הקרקע על שמם, מה שהוביל לתביעה הנוכחית. הנתבעים טוענים כי התובעים לא יישמו את פסקי הדין הקודמים, וכי הפעולה הנוכחית היא ערעור לא ראוי על החלטות רשם המקרקעין. עם זאת, בית המשפט מוצא כי פסקי הדין הקודמים, שאינם שנויים במחלוקת על ידי הנתבעים, מבססים בבירור את זכויות התובעים בקרקע. בית המשפט דוחה גם את הטענה כי התביעה היא ערעור על רשם המקרקעין, שכן פסיקת בית המשפט נדרשת כדי לספק את ההוראות הנדרשות. לפיכך, בית המשפט מקבל את התביעה ומצהיר כי התובע הוא הבעלים של חלקי הקרקע שבמחלוקת. כמו כן, היא מורה על ביטול צו מניעה זמני הנוגע למקרקעין ומחיקת שמות הנתבעים ממרשם המקרקעין, המאפשר רישום המקרקעין על שם התובע, בכפוף לתנאים מסוימים. הנתבעים נדרשים לשלם לתובעים הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין.