ת"א 3732-09-14

תקציר

ההחלטה היחידה שעמדה בפני השופט הייתה האם לפסוק פיצוי חסד עבור 25% הראשונים של חלקת אדמה, כפי שביקשו התובעים, או לדחות את התביעה בשל התיישנות. התובעים טענו כי החלטת שר התחבורה שלא לפסוק פיצוי זה אינה חוקית, שכן תביעתם נופלת בתוך תקופת ההתיישנות המוארכת שנקבעה בפסק דין ארידור. השופטת הסכימה עם התובעים וקבעה כי פסק דין ארידור חל על עניינם ולכן התביעה אינה חסומה בזמן. זאת ועוד, השופט קבע כי סעיף 5 לאמות המידה הרלוונטיות, עליו ביסס שר התחבורה את החלטתו, אינו סביר ויש לפרשו לאור הלכת ארידור. השופט הדגיש כי הזכות לפיצויי הפקעה היא זכות יסוד ויש לפרש אותה באופן צר לטובת המופקע. עוד קבע השופט כי הלכת רוטמן, שקבעה במקרים מסוימים פיצוי מהמונה הראשון, חלה על המקרה הנוכחי ואינה פרוספקטיבית בלבד. לבסוף הורה השופט לנתבעת לשלם לתובעים פיצוי בסך 82 דולר למ"ר, בתוספת הצמדה וריבית, וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. החלטה זו התקבלה בהעדר הצדדים ומיום 10/07/2016.