ת"א 19130-07-19

תקציר

המחלוקת נסובה סביב פרויקט שבוטל אשר התובעת, חברת תכנון, תובעת בגינו משכורות שלא שולמו מהנתבעת, מועצה. היתר הבנייה לפרויקט הוצא בשנת 2018 אך בוטל לאחר מכן על ידי הנתבעת בשל אילוצי תקציב. התובעת דורשת תשלום חלקי עבור עבודות התכנון שהושלמו לפני הביטול, במיוחד עבור שלב ג' של ההסכם. הנתבעת טוענת כי הביטול כדין, וחתימת ראש המועצה וחותמו על ההסכם הופכים אותו לפסול. עוד נטען, כי התובעת לא ביצעה כל עבודה עבורה נתבע תשלום וכי התוכניות לא נמסרו לנתבעת. מנגד, טוענת התובעת כי פעלה בתום לב, תוך הסתמכות על תשלומים קודמים עבור עבודה שנחתמה באותו אופן. בית המשפט בוחן את התנהלות שני הצדדים ומוצא כי התובע אכן ביצע מספר עבודות לשלב ג' וזכאי לפיצוי. עוד נמצא כי בעוד שבהסכם לא היו החתימות הנדרשות, התובע חתם עליו בתום לב, בעוד הנתבע ידע על החתימות החסרות. בנוסף, טענת הנתבעת כי התובע היה צריך להמתין להוראות מפורשות כדי להמשיך בשלב ג' לא הוכחה. עם זאת, התובע לא הביא ראיות מספיקות כדי להצדיק את גובה הגמול הנתבע, ולכן פסק הדין מבוסס על הערכת הנתבעת, שהיא ריאלית יותר. בהתאם לכך, נפסקים לתובע 36,075 ₪ בתוספת מע"מ והפרשי הצמדה ממועד הגשת התביעה. כן חויבה הנתבעת לשאת בהוצאות התביעה ובשכ"ט עורך הדין בסך 42,208 ₪ ו-7500 ₪ בהתאמה.