ת"צ 16963-02-18

תקציר

בסדר הפשרה המוצג, בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, בפני השופטת הדס עובדיה, אישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית. ההליך עסק בטענותיו של המבקש, אייל נסים סופר, נגד מגה קמעונאות בע"מ, לפיהן המשיבה חדלה מלספק, או סיפקה באופן חלקי ובלתי ראוי, התאמות נגישות באינטרנט לאנשים עם מוגבלות, ובכך הפרה את חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998, ותקנותיו. **עילות התובענה והשאלות המשפטיות המרכזיות:** 1. **הפרת חובה חקוקה:** עילת התובענה המרכזית הייתה הפרת תקנה 35א(א) לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התקנות המוטלות מכוח חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. בכך, לכאורה, נגרם נזק לחברי הקבוצה. 2. **אחריות אזרחית:** בית המשפט בחן את עילת ההפרה כעוולה אזרחית לפי פקודת הנזיקין, תוך שקילת הנזק הנטען שנגרם לחברי הקבוצה. 3. **הגדרת הקבוצה:** הקבוצה הוגדרה כ"אנשים עם מוגבלות שנפגעו מחוסר התאמות נגישות בשירות אינטרנט עפ"י תקנה 35א. לתקנות נגישות השירות, שאותן או את חלק מהן המשיבה לא סיפקה או שאותן או את חלק מהן המשיבה לא סיפקה עפ"י עקרונות חוק שוויון זכויות או תקנות נגישות השירות מכוחו.". הגדרה זו, שאומצה גם לבסוף בהסדר הפשרה, רחבה ומכילה את כל מי שנפגע מחוסר התאמות, גם אם חלקי. 4. **שאלת הפיצוי והסעד:** השאלה המרכזית הייתה מהו הסעד הראוי בנסיבות העניין, שיפצה את חברי הקבוצה ויבטיח עמידה עתידית בדרישות החוק. **עקרונות משפטיים וחידושים בהסדר הפשרה:** 1. **סיום הליך בפשרה:** בית המשפט מדגיש את סעיף 19 לחוק תובענות ייצוגיות, הקובע כי הסדר פשרה יאושר רק אם הוא ראוי, הוגן וסביר. בית המשפט מצא כי הסדר הפשרה המוצג עומד בדרישות אלו, תוך שהוא חוסך התדיינות משפטית ארוכה ויקרה. 2. **פיצוי בעין (תרומת מוצרים):** נקודת חידוש משמעותית היא הפיצוי לחברי הקבוצה באופן של תרומת מוצרים בשווי 230,000 ₪ לעמותת "על"ה" (או עמותה אחרת שתקבע). גישה זו, של פיצוי ב"עין" במקום בכסף, נועדה להבטיח שהפיצוי יגיע באופן ממשי לחברי הקבוצה שנפגעו. בית המשפט מצא כי תרומה זו, המופנית לעמותה המסייעת לנזקקים עם מוגבלות, מבטיחה שהטבה אכן תגיע לייעדה, ומנומקת בכך שלעמותה מידע פרטני על חברי הקבוצה הנזקקים. 3. **קביעת שווי התרומה:** הובהר כי שווי התרומה יקבע לפי המחיר העדכני, כולל הנחות, במועד העברת המוצרים בפועל. הדבר מהווה התאמה להערות היועץ המשפטי לממשלה ונועד להבטיח שהתרומה תהיה בשווי אמיתי. 4. **הסדרה עתידית:** הסדר הפשרה אינו עוסק רק בפיצוי לעבר, אלא גם בהבטחת עמידה עתידית בדרישות הנגישות. המשיבה התחייבה כי כל תוכן שיעלה לאתר האינטרנט שלה יעמוד בתקן המחייב, ותובטח התאמה לטכנולוגיות מסייעות. כמו כן, המשיבה תמשיך להיעזר במורשה נגישות. התחייבות זו, לצד הפיצוי, מבטאת את תכלית החוק להבטחת שוויון זכויות. 5. **גמול ושכר טרחה:** בית המשפט אישר את המלצת הצדדים לגבי גמול לתובע המייצג ושכר טרחה לבא כוחו, בסכומים של 6,000 ₪ לתובע ו-60,000 ₪ בתוספת מע"מ לבא כוחו. פיצול תשלום שכר הטרחה (80% בתחילה, 20% לאחר מימוש ההסדר) נועד להגביר את התמריץ למעקב אחר ביצוע ההסדר. 6. **ויתור ומעשה בית דין:** בכפוף לאישור מלא וקיום כל התחייבויות המשיבה, חברי הקבוצה מוותרים על כל טענה ודרישה כנגד המשיבה, מה שמבטיח סיום מוחלט של המחלוקת. 7. **פטור ממינוי בודק:** בית המשפט פטר את הצדדים מהגשת חוות דעת בודק, בהתאם לסעיף 19(ב)(1) לחוק, מכיוון שהסדר הפשרה פשוט יחסית, ההטבה ניתנת לחישוב אריתמטי, ואין מורכבות מקצועית או כלכלית המצדיקה זאת. **התנהלות ההליך והערות היועץ המשפטי לממשלה:** ההליך כלל הערות מפורטות מצד בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, אשר הביעו חששות בנוגע לבחירת העמותה הנתרמת, ודרישה להעדפת תרומה כספית לקרן ייעודית. הצדדים הבהירו את עמדתם כי תרומת מוצרים לעמותת "על"ה" נועדה להבטיח שהפיצוי יגיע באופן ישיר לחברי הקבוצה, תוך פירוט התחייבות מנכ"ל העמותה לייעד את התרומה לאנשים עם מוגבלות. בית המשפט קיבל עמדה זו, מצא כי הבחירה בעמותה מנומקת וכי אין חשש לקיפוח. **מסקנה:** בית המשפט מצא כי הסדר הפשרה המוצע ראוי, הוגן וסביר, ומיישב את המחלוקת באופן יעיל והוגן. הוא מבטיח פיצוי לחברי הקבוצה, הסדרה עתידית של פעילות המשיבה, וחוסך התדיינות משפטית ארוכה. אישור הסדר הפשרה נועד להגשים את תכליותיו של חוק תובענות ייצוגיות, בדגש על אכיפת חוקי שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.