פש"ר 302/97

תקציר

התיק סובב סביב תביעת חוב שהגיש בנק בלגי במסגרת הליך פשיטת רגל ישראלי נגד חייב שחייב לו יותר מ-8 מיליון דולר. נאמני עיזבון פשיטת הרגל דחו את התביעה, עליה ערער הבנק. עם זאת, הבנק נמנע מלגלות מידע חיוני בנוגע לחוב, ובפרט בדבר קיומן של ערבויות המוחזקות על ידי הבנק מחוץ לישראל, והסדר חלק מהחוב עם בנו של החייב. הנאמנים טענו כי הבנק הפר את תקנות פשיטת הרגל, ובפרט את סימן ד', המחייב נושים מובטחים להגיש פרטים על ערבויותיהם ועל כוונתם לממש אותן. הבנק טען כי פעל בהתאם לחוק הבלגי, שאינו מחייב גילוי ערבויות צד ג', וכי לא הייתה לו כוונת זדון. עם זאת, בית המשפט פסק נגד הבנק וקיבל את פרשנות הנאמנים לתקנה 90 לתקנות פשיטת הרגל. אי עמידת הבנק בדרישות הגילוי, ללא קשר לכוונה, הביאה לדחיית תביעת החוב. החלטה זו מהווה חזקת רשלנות מצד הבנק, אותה לא עלה ביכולתם להפריך. כתוצאה מכך, איבד הבנק את זכותו לקבל דיבידנדים כלשהם מהליכי פשיטת הרגל, וחויב לכסות את הוצאות הנאמנים.