תא"מ 31695-04-10

תקציר

עניינה של תביעה כספית בגין נזקי רכב בעקבות תאונת דרכים שאירעה ביום 17.6.09 בה היו מעורבים התובע והנתבעים. התביעה, אשר הוכרעה באמצעות צו בית משפט מהיר, מבקשת לקבוע מי נהג ברכבם של הנאשמים בעת התאונה והאם נמסרו לנאשם מס' 2 פרטי זהות שגויים של הנהג. התובע, בעל הרכב שניזוק, מבקש פיצוי בגין נזקי הרכוש שנגרמו בתאונה. הנתבעים טענו בנפרד, כאשר הנתבעת מס' 1 הודיעה לצד שלישי נגד הנתבעת מס' 2, המבטחת שלהם. בית המשפט מצא כי נהג רכבם של הנתבעים אכן היה הנתבע מס' 1 ולא המבוטח, למרות טענותיו של הנתבע מס' 2 המבוססות על חקירה פרטית. ממצאי החקירה, שהיו שנויים במחלוקת, נקבעו כבלתי קבילים בהיותם עדות שמיעה. משנפסלו החקירה, יתר הראיות תמכו בטענת התובע והנתבע מס' 1 כי הנתבע מס' 1 היה הנהג. משכך, פסק בית המשפט לטובת התובעת, וקיבל את התביעה כנגד שני הנתבעים במשותף. הנתבעת מס' 2 חויבה לשפות את התובע ואת הנתבע מס' 1 בגין הנזקים, אגרת בית המשפט ושכר טרחת עורך הדין, וכן לפצות את הנתבעת מס' 1 בגין הוצאות התרגום ושכר טרחת עורך הדין. פסק הדין הדגיש את החשיבות של ביצוע חקירות פרטיות יסודיות ומתועדות, במיוחד כאשר מדובר בכיסוי ביטוחי. בסיכומו של דבר, הראיות הובילו את בית המשפט למסקנה כי בתאונה היו מעורבים שני כלי רכב בלבד וכי הנתבע מס' 1 היה נהג רכבם של הנתבעים, ובכך ביסס את אחריותם של שני הנתבעים כלפי התובע.