רע"פ 54638-07-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של החלטת בית המשפט העליון (כב' השופט חאלד כבוב) בבקשת רשות הערעור (רע"פ 54638-07-25): **רקע עובדתי:** המבקש, יעקב מלכה, הורשע בבית משפט השלום בנתניה בעבירות של תקיפה סתם של בת זוג (סעיפים 379 ו-382(ב)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977) ועבירת איומים (סעיף 192 לחוק העונשין). ההרשעה התבססה על קביעת בית המשפט כי במהלך ויכוח עם גרושתו (המתלוננת), ירק המבקש על פניה ואיים עליה. לאחר ההרשעה, המבקש והתביעה הגיעו להסדר טיעון עונשי, במסגרתו עתרו במשותף להטלת עונש מאסר של ארבעה חודשים, שירוצה בעבודות שירות, וכן ענישה נלווית. בית משפט השלום כיבד את ההסדר. המבקש ערער לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, בטענה כי הכרעת הדין של בית משפט השלום הייתה "אינטואיטיבית", המבוססת על עדות המתלוננת בלבד וללא ראיות מחזקות, וכי קיימים עדים שסתרו את גרסתה. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור. המבקש הגיש כעת בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. **ניתוח משפטי:** 1. **סמכות בית המשפט העליון ליתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי":** בית המשפט העליון הבהיר, כפי שהוא נוהג בדרך כלל, כי סמכותו ליתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (כלומר, לאחר שנשמע ערעור בבית המשפט המחוזי) היא מצומצמת ומופעלת רק במקרים חריגים. אמת המידה לקבלת רשות ערעור כזו, כפי שמצוין בהחלטה (רע"פ 6026/24 בטש נ' מדינת ישראל), כוללת בחינה של סוגיות משפטיות עקרוניות החורגות מעניינו הפרטי של המבקש, ושיקולי צדק ייחודיים או עיוות דין של ממש. 2. **התמודדות בית המשפט עם טענות המבקש:** המבקש חזר על טענותיו מהערעור בבית המשפט המחוזי, לפיהן הכרעת הדין הייתה "אינטואיטיבית" ונסמכה על עדות יחידה ללא חיזוק, וכי קיימים עדים סותרים. בית המשפט העליון דחה טענות אלו, תוך שהוא מאמץ את נימוקי בית המשפט המחוזי. 3. **אימוץ קביעות בית המשפט המחוזי:** בית המשפט העליון אימץ באופן מלא את ניתוח בית המשפט המחוזי, אשר נסמך בתורו על ניתוח בית משפט השלום. ניתוח זה התמקד בהערכת מהימנות העדים ובחינת הראיות: * **מהימנות המתלוננת:** בית המשפט המחוזי קבע כי עדות המתלוננת הייתה "סדורה ועקבית, אותנטית וברורה", וכי היא "זכרה את האירועים כהווייתם". צוין כי בית משפט השלום שקל את עדותה מול עדים חיצוניים, ולא התעלם מפערים מסוימים. בית המשפט אף מצא "סימני אמת" בעדותה, ראייה למתינותה, מסירת מידע רלוונטי, והתנהלותה מול מצלמות הגוף. * **תימוכין בעדות האב:** בית המשפט המחוזי מצא תימוכין לעדות המתלוננת גם בעדות אביה, על אף שהייתה "מעט מבולבלת". בית המשפט המחוזי נתן אמון מלא גם בעדותו, וקבע כי עדותה של המתלוננת ועדות אביה "משתלבות זו עם זו ומשלימות האחת את רעותה". * **התנהלות המבקש:** בניגוד לעדות המתלוננת, התנהלות המבקש במהלך המשפט תוארה כ"קשה לשמור על איפוק", "התפרץ לדברי העדים", "כעס רב", "טון הדיבור היה ככלל רגוז ועצבני", ו"עדותו הייתה רחוקה מלהרשים". גרסתו המכחישה תוארה כ"לא אחידה או עקבית", ו"לקתה בחוסר הגיון מובנה". * **עדויות הסותרות (כביכול):** בית המשפט המחוזי התייחס לטענת המבקש בדבר עדים סותרים, וציין כי המבקש ניסה "להשחיר את פניה של המתלוננת", אך טענותיו אלו נשללו על ידי דודתה של המתלוננת, שהובאה דווקא כעדת הגנה. * **הכרעת הדין כמבוססת ומוצקה:** לאור כל האמור, בית המשפט המחוזי קבע כי "המארג הראייתי שהציגה המדינה, בבסיסה מצויה עדות מתלוננת אמינה מאוד, מבוסס ומוצק כך שלא נותר ספק בדבר אשמתו של המערער". 4. **היעדר סוגיה משפטית עקרונית או שיקולי צדק יוצאי דופן:** בית המשפט העליון קבע כי בנדון אין "כל סוגיה משפטית עקרונית החורגת מעניינו הפרטי של המבקש ואין בנמצא שיקולי צדק ייחודיים או עיוות דין של ממש". המשמעות היא שההחלטה מתייחסת למקרה פרטי, ואינה נוגעת לבעיות מערכתיות או הלכות משפטיות חדשות. 5. **הדגשת היקף ההתערבות ב"גלגול שלישי":** ההחלטה מדגישה שוב ושוב כי אין מקום להתערבות של ערכאת ערעור, ובפרט לא ב"גלגול שלישי", כאשר הכרעת הדין בערכאות הקודמות מבוססת, מנומקת ומשכנעת מבחינה ראייתית. **חידושים משפטיים:** במקרה זה, אין חידושים משפטיים מהותיים. ההחלטה מהווה יישום של עקרונות קיימים בנוגע לסמכות בית המשפט העליון בבקשות רשות ערעור ב"גלגול שלישי", ובפרט בנוגע להערכת מהימנות עדים ודרישות ראייתיות בהליך פלילי. בית המשפט העליון נמנע מהתערבות בממצאים עובדתיים של הערכאות הקודמות, במיוחד כאשר אלו מנומקים היטב. **מסקנה:** בקשת רשות הערעור נדחתה, שכן לא נמצאו בה טעמים מבוררים המצדיקים דיון נוסף בבית המשפט העליון. בית המשפט העליון אימץ את קביעות בית המשפט המחוזי, אשר דחה את ערעור המבקש על בסיס הערכת מהימנות יסודית של בית משפט השלום, וקבע כי הכרעת הדין הייתה מבוססת, מנומקת ומוצקה מבחינה ראייתית, ואינה מעלה סוגיות משפטיות עקרוניות או שיקולי צדק חריגים.