בש"א 5244/20

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לדחיית ערעור בשל אי עמידה בדרישת הפקדת נייר ערך. המערערים טענו נגד ההחלטה וטענו כי הצו להפקדת בטוחה במקרה זה נעדר סמכות, מה גם שעניינו פסילת שופט. עם זאת, הערעור נדחה, שכן הדחייה נדחתה בסמכותו של רשם בית הדין, כמפורט בתקנה 431 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. תקנה זו מאפשרת לרשם לדחות ערר אם המערער אינו מקיים את הוראות הביטחון, ובכך מאזנת בין זכות הגישה לערכאות לבין שיקולים מערכתיים. חשוב לציין, כי חובת הפקדת הערובה חלה גם על ערעורים על פסילת שופטים, נקודה שנטענה על ידי המערערים ללא הצלחה. מאחר שהמערערים לא עמדו בדרישת הפקדת הפיקדון, דחה הרשם את ההליך, מה שהביא לדחיית הערעור בסופו של דבר. החלטה זו התקבלה לאור סופיות השימועים, מניעת הליכי סרק והבטחת הוצאותיהם של מעורבים אחרים.