תמ"ש 17930/02

תקציר

לאחר 35 שנות נישואין התגרשו בני הזוג ובית המשפט היה צריך להחליט על חלוקת רכושם. פסק הדין הלך בעקבות "חוק שיתוף הפעולה", שמשמעותו הייתה שגם לתובע וגם לנתבע הייתה תביעה שווה לזכויות בנכסים שנרכשו במהלך נישואיהם. הנושאים העיקריים שבמחלוקת היו בנוגע לבעלות על דירה, פיצויים בגין נזקי גוף והטבות פנסיוניות. הבעלות בדירה פורקה והורו על מכירתה, כאשר שני הצדדים קיבלו חלק שווה בתמורה. בית המשפט פסק לטובת התובעת בעניין הפיצוי בגין נזקי גוף, וקבע כי מאחר שהכסף הוכנס לחשבון משותף, חלה עליו חזקת השיתוף. הקצבאות הפנסיוניות לא נכללו באיזון המשאבים הכספיים, כדי למנוע אי שוויון, מה גם שהתובע עדיין עבד. במקום זאת, הוחלט כי כל צד ישמור על הכנסותיו עד לפרישתו של התובע. לאחר מכן, הפנסיה שלהם תאזן מחדש באופן שווה. ההוצאות המשפטיות הוטלו על הנתבע, ושני הצדדים התחלקו בהוצאות מכירת הדירה באופן שווה.