ערר 8087/20

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על שומה מכרעת בנוגע לעבודות השבחה בנכס בירושלים. באופן ספציפי, הערר חולק על חישוב השטחים הזכאים לפטור מהיטל השבחה, לרבות מחסנים, מרפסות ומדרגות, וכן על השווי המיוחס לבנייה. המערערת טוענת כי השמאי המכריע לא פירש נכונה את הדין החל וכי נעשו מספר טעויות בחישוב ההיטל. עם זאת, ועדת הערר חולקת על כך. לגבי המחסנים, הוועדה מפרשת את החוק כמתייחס למחסנים קיימים עד 20 מ"ר כחלק מדירת המגורים, לצורך חישוב תקרת הפטור של 140 מ"ר. המשמעות היא שבעוד מחסנים חדשים עד 20 מ"ר יכולים להיות פטורים מההיטל, הם נספרים גם בשטח הכולל של הדירה. הוועדה מפנה גם לפסיקה קודמת התומכת בפרשנות זו ומדגישה כי כוונת המחוקק העומדת מאחורי סעיף הפטור היא להגדיר שטח מגורים סביר שיהיה פטור מההיטל. לגבי מרפסות, הוועדה מאשרת את החלטתה הקודמת לפיה לא ניתן לחרוג ממגבלת 140 מ"ר לצורך פטור, ומאשרת את שיטת חישוב המענה. לבסוף, הוועדה אינה מוצאת עילה להתערב בשיקול דעתו המקצועי של השמאי המכריע בטענות אחרות הנוגעות לשווי הבנייה ולצמצום שטחי המדרגות. לאור מסקנות אלה, הערעור נדחה, והוועדה מחליטה שלא להטיל על המערערים הוצאות כלשהן בשל נסיבותיהם האישיות.