סע"ש 17621-03-19

תקציר

בית הדין מצא כי בין התובעת לבין הנתבעת התקיימו יחסי עובד-מעביד. בית הדין החליט כי צווי ההארכה במגזר החקלאי אינם חלים על העסקתו של התובע. לפיכך, חלק מטענות התובע מכוח צווי ההארכה כבר לא היו רלוונטיות. השופטת קיבלה בחלקה את טענות התובעת לפיצויי פיטורים, דמי הבראה, אי הפרשה לקרן פנסיה, פדיון חגים וגמול שעות נוספות. מנגד, דחתה השופטת את התביעות לדמי חגים, תוספת שבת וחג ונזק לא ממוני. בסיכומו של דבר, חויבה הנתבעת לשלם לתובע 29,238 ₪ בגין אי הפרשה לפיצויי פיטורים, 15,626 ₪ בגין דמי הבראה, 25,036 ₪ בגין אי הפרשה לקרן פנסיה, 30,685 ₪ בגין פדיון חופשות, 4,017 ₪ בגין גמול שעות נוספות ו-5,000 ₪ בגין שכ"ט עורך דין. יתר התביעות נדחו. לשני הצדדים יש זכות לערער על פסק הדין תוך 30 יום מקבלתו.