ע"מ 63434-03-17

תקציר

פרשת רייבן טכנולוגיות 1977 בע"מ נ' פקיד השומה חולון סובבת סביב מחלוקת הנוגעת למיסוי חברה העוסקת בפיתוח וייצור מוצרים אלקטרוניים. החברה, שלה מספר מוקדי פעילות בישראל, סווגה כ"מפעל מעורב" לפי חוק עידוד השקעות הון, כלומר הייתה לה גם הכנסה פטורה ממס וגם הכנסה חייבת במס. נקודת המחלוקת העיקרית הייתה ניכוי הוצאות מחקר ופיתוח (מו"פ), כאשר החברה טענה כי יש לנכות אותן רק מהכנסתה החייבת כדי למקסם את הטבת המס. עם זאת, פקיד השומה טען כי על פי סעיף 74 לחוק העידוד, יש לנכות הוצאות אלו מסך הכנסות החברה בטרם ייחוס יתרת ההכנסה החייבת לחלקים שונים של המפעל המעורב. בנוסף, הערעור עסק בשתי סוגיות נוספות: גביית הכנסות ריבית רעיוניות מהחברה בגין כספים שהועמדו לרשות חברת האם שלה, ושלילת ניכוי בגין הוצאות מימון שהוצאו על ידי חברת האם. בית המשפט פסק לטובת פקיד השומה בעניין ניכוי הוצאות מו"פ, בקובעו כי יש להתחשב בהן בקביעת הכנסתו החייבת של המפעל המעורב בטרם הפעלת מנגנון הייחוס של סעיף 74. החלטה זו התבססה על לשונם ותכליתם של החוקים הרלוונטיים, אשר לא תמכו בטענת החברה לניכוי מועדף. יתר על כן, בית המשפט מצא כי מחלקת המו"פ היא חלק בלתי נפרד מהמפעל המעורב וכי הפרדתו גיאוגרפית מפעילויות אחרות אינה רלוונטית. בית המשפט דחה גם את ערעור החברה בנוגע להכנסות הריבית הרעיוניות, שכן הוא לא הביא ראיות מספיקות לאופן השימוש בכספים על ידי חברת האם. לבסוף, אישר בית המשפט את שלילת הניכוי בגין הוצאות מימון שהוציאה חברת האם, שכן לא הייתה לה פעילות מהותית משלה, והכספים לא שימשו לעסקיה של המערערת. היקף הפעילות המצומצם של החברה האם לא יכול היה להצדיק את היקף ההלוואה ואת הוצאות המימון הנלוות. משכך, נדחה הערעור במלואו, והמערערים חויבו לשלם למשיב הוצאות משפט בסך 24,000 ₪.