ע"א 378/85

תקציר

התיק סובב סביב ערעור של בעל עסק על פסילת ספריו על ידי רשויות המס. המשיב, בעל מעדנייה בתל אביב, עבר ביקורת ונמצא כי ברשותו קבלה לא רשומה בסך 60 שקלים. הקופה לא תאמה את המלאי בפועל, מה שהוביל את פקיד השומה של המערערת לפסול את ספרי המשיב. המשיב טען כי הורה לבנו לרשום את כל הקבלות, אך בנו טעה. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורו של המשיב והביא את פקיד השומה לערער לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון קבע כי המבחן לקיומה של "סיבה מספקת" הוא אובייקטיבי, ונטל ההוכחה מוטל על הנישום. משלם המסים חייב לעשות יותר מאשר לתת הוראות לעובדים – הוא חייב להבטיח שההוראות האלה יקוימו. במקרה דנן, המשיב לא נקט אמצעים סבירים כדי להבטיח שבנו ימלא אחר הוראותיו, וטעותו של הבן לא היוותה "סיבה מספקת" לאי ההקלטה. בית המשפט העליון קיבל את הערעור, אישר את פסילת הספר והורה למשיב לשלם את הוצאות המערער. השופט א' וינוגרד, השופט ד' לוין והשופט ש' נתניהו הכריעו פה אחד בפסק דין זה.