תא"מ 72271-12-20

תקציר

חברת החשמל תבעה את הנתבעים מוג'יב פחמאווי ובני עאדל ג'באלי עבודות עפר בגין נזקים שנגרמו לתשתית החשמל במהלך עבודות חפירה שבוצעו באמצעות מחפרון. חברת החשמל טענה כי הנתבעים אחראים לנזק שנגרם במעשיהם או מחדליהם ותבעה פיצוי בגין עלות התיקונים. הנתבעת מס' 3, חברת מנורה ביטוח, ביטחה את המחפרון ושמה הוזכר אף הוא בתביעה. בית המשפט שמע עדויות של עדים משני הצדדים. חברת החשמל טענה כי הנתבעים לא מילאו אחר ההוראות המפורטות בהיתר החפירה ובמפות המצורפות, דבר שגרם לנזק לכבל החיבור התת קרקעי. הנתבעים, לעומת זאת, טענו כי הכבל לא נקבר בעומק הנדרש וכי יש לייחס לחברת החשמל אשם תורם. מנורה טענה כי היא אינה אחראית לנזקים, שכן הפוליסה דרשה מהמבוטח להצטייד במסמכים מסוימים ולפעול על פי נהלים ספציפיים, שלא הוצגו ולא בוצעו. בית המשפט בחן את העובדות המרכזיות הבאות: עומק הקבורה של המברק, האם הנאשם עבד עבור ג'באלי, החתימה על טופס ההודאה ואחריות הנתבעים והמנורה. בית המשפט קבע כי הכבל לא נקבר בעומק הנדרש וכי הן הנתבע והן ג'באלי התרשלו בכך שלא ביררו את היתר החפירה ואת הסיכונים הכרוכים בכך. בנוסף, בית המשפט קיבל את העובדה שהנאשם עבד עבור ג'באלי וכי מנהל עבודה מטעמו חתם על טופס ההודאה. באשר לחבותה של מנורה, קבע בית המשפט כי פוליסת הביטוח תקפה וכי מנורה לא סיפקה סיבה מוצדקת לשלילת הכיסוי, שכן היא ציינה רק סיבה אחת במכתב הדחייה. בית המשפט הגיע למסקנה כי חברת החשמל זכאית לקבל פיצוי בגין הנזקים שנגרמו לה. עם זאת, היא גם מצאה את חברת החשמל אשמה חלקית והפחיתה את סכום הפיצוי בהתאם. הנתבעים חויבו לשלם לחברת החשמל 8,919 ש"ח ביחד ולחוד, בצירוף אגרת בית משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 2,763 שקל. בנוסף, בית המשפט הקצה 40% מהאחריות לנתבע ו-60% לג'באלי במערכת היחסים הפנימית ביניהם. מנורה נדרשה לשלם את הסכום הנתבע, בניכוי השתתפות עצמית הנקובה בפוליסה.