ת"פ 42191-06-17

תקציר

הנאשם הואשם בעבירות אלימות ובפציעת אדם נוסף. השופט קבע תחילה את מתחם הענישה ההולם, בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירות, בערכים שנפגעו ובמדיניות הענישה הרווחת. הם מצאו כי מעשיו של הנאשם פגעו בתחושת הביטחון, שלמות הגוף וכבוד הציבור, והיוו אירוע בודד. מתחם הענישה ההולם נקבע על 6 חודשים עד 20 חודשי מאסר. בקביעת העונש בפועל בטווח זה הביא השופט בחשבון גורמים שאינם קשורים לביצוע העבירה, לרבות גילו הצעיר של הנאשם, היעדר עבר פלילי ושיתוף פעולה עם שירות המבחן. הם שקלו גם את נסיבות חייו של הנאשם, את פוטנציאל הנזק לו ולמשפחתו מעונש מאסר, ואת קבלת האחריות והחרטה של הנאשם. השופט נתן משקל לעמדתה של המתלוננת, שלא חשה מאוימת על ידי הנאשם. לבסוף, השופט שקל את המוטיבציה של הנאשם להשתלב בטיפול ואת המלצת שירות המבחן. באיזון בין כל הגורמים הללו, גזר השופט על הנאשם 6 חודשי מאסר בפועל, אותם ניתן לרצות כעבודות שירות, לצד מספר עונשים נוספים הכוללים מאסר על תנאי, מאסר על תנאי, פיצויים וקנס.