עת"מ 9368-06-24

תקציר

פסק הדין מבטל את ההחלטה לשלול את רישיון הנשק של העותר. רישיונו של העותר לשאת ולהחזיק נשק מוחזרים, ונשקו. המשיבים, אשר החליטו לשלול את הרישיונות, חויבו לשלם לעותר הוצאות ואגרות בסך 3,000 ₪. השופט פסק לטובת העותר משום שהחלטת המשיבים לא הייתה מוצדקת, בהתחשב בנסיבות. ראשית, העמדתו לדין של העותר בגין עבירות תעבורה, לרבות נהיגה בשכרות, לא הצדיקה את שלילת רישיונו, מה גם שהיא לא שיקפה דפוס התנהגות והעבירות לא נחשבו בסיכון גבוה. שנית, החשש העיקרי שעמד מאחורי השלילה – חקירת איומיו לכאורה של העותר בעת שהניף אקדח – נעדר ראיות מספיקות. תיק החקירה נסגר מחוסר אשמה, דבר המצביע על כך שגרסתו של העותר לאירועים הייתה אמינה יותר. השופט הדגיש כי החלטות מנהליות בנוגע לרישיונות נשק מחייבות בחינה מדוקדקת של התשתית הראייתית, במיוחד כאשר קיים היעדר אשמה פלילית. עברו של העותר, שכלל סיום שירות צבאי ושירות ביחידה קרבית ללא כל חשד להתנהגות בלתי הולמת, צמצם עוד יותר את תוקפם של חששות המשיבים. ככלל, הגיע השופט למסקנה כי המשיבים לא הוכיחו סיכון משמעותי לשלום הציבור ולביטחונו המצדיק את שלילת רישיונו של העותר.