עפ"ג 14738-03-10

תקציר

שני ערעורים הוגשו על גזר הדין שגזר בית משפט השלום בחדרה לנאשם בגין מספר אישומים הקשורים להטרדה מינית של קטינים. הערעור הראשון הוגש על ידי הנאשם, שטען כי העונש שהוטל עליו חמור מדי, ואילו הערעור השני הוגש על ידי המדינה, בטענה הפוכה. הנאשם הורשע בשורה של סעיפי אישום, בהם הטרדה באמצעות מכשיר תקשורת, איומים, הטרדה מינית וניסיון למעשה מגונה מול קטין, בעקבות הסדר טיעון בו הודה במיוחס לו. סעיפי האישום נגעו להטרדה ברשת של קטינים רבים, מעשה מגונה ואוננות תוך שימוש באינטרנט ליצירת קשר עם קורבנותיו. כמו כן איים על הקטינים ועל בני משפחותיהם. בית משפט קמא שקל את נסיבות העבירות, את דפוס התנהגותו של הנאשם ואת הנזק שנגרם לקורבנות, וגזר עליו 12 חודשי מאסר, בנוסף לעונשים נוספים. הן הנאשם והן המדינה ערערו לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של הנאשם וקיבל את גרסת המדינה, והחמיר את העונש ל-24 חודשי מאסר. השופטים הדגישו את חומרת מעשיו של הנאשם, את ריבוי סעיפי האישום ואת הצורך בהרתעה, תוך התחשבות בחשיפה התקשורתית של הפרשה, בהיעדר עברו הפלילי של הנאשם ובהליך הטיפולי שעבר עליו. הם הגיעו למסקנה כי העונש הראשוני אינו משקף את חומרת העבירות ואין בו די כדי להרתיע את הנאשם ואחרים מביצוע מעשים כאלה, ולכן החמיר את העונש.