ב"ש 54/87
החלטה עליון
תקציר
בית המשפט העליון דחה ערעור על החלטת בית משפט קמא לעצור את המערער, פקיד בכיר במשרד הפנים, עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. המערער הואשם במספר עבירות, בהן שוחד, קשירת קשר, עסקאות במטבע חוץ והפרת אמונים. המעצר התבסס על ניסיון ההדחה של המערער בחקירה והחשש לשיבוש הליכי משפט. בית המשפט קבע כי שלילת חירות לפני משפט, שלא בהתאם להוראת חוק ספציפית, מותרת רק כאשר קיים חשש סביר וממשי לשיבוש הליכי משפט או לסיכון שלום הציבור. על התביעה להוכיח חשש סביר ומהותי שהמערער עלול לשבש הליכים עתידיים אם ישוחרר. במקרה דנן, מכתבו של המערער שנתפס במעצר הכיל הוראות וביטויים של כוונה לשבש את המשפט, המצדיקים את מעצרו. עם זאת, בית המשפט הדגיש כי חומרת שלילת החירות לפני מתן גזר הדין מחייבת את התביעה לתעדף שמיעת עדים פגיעים והצגת מסמכים למניעת שיבוש. כמו כן, המערער יכול היה לבקש עיון חוזר בהחלטת המעצר ככל שהתקדם המשפט. בית המשפט הדגיש את חשיבות האיזון בין חירות הפרט לעשיית הצדק, והותיר את הדלת פתוחה לבחינה עתידית של צו המעצר.
ב"ש 54/87 רפאל לוי נ' מדינת ישראל, עליון (28.1.1987)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.