תפ"ח 35982-12-17

תקציר

פסק הדין דן בקבילות עדויות עדים בתיק בית משפט, הקשור ספציפית לעניין פלילי. השופטים קובעים כי התביעה רשאית לזמן עדים שעדויותיהם סותרות את גרסאות הנאשמים לאירועים או תומכות בעדי התביעה, כל עוד האירועים המדוברים רלוונטיים למקרה הנדון. עם זאת, השופטים מגבילים את התביעה מלהציג ראיות למעשיהם הפליליים של הנאשמים בעבר או ל"מעשים דומים", אלא אם כן הם תורמים באופן משמעותי לליבת המחלוקת. זאת על מנת למנוע דעות קדומות ו"השחרה" של הנאשמים בעיני בית המשפט. השופטים מדגישים כי הסף לקבלת ראיות מסוג זה גבוה מאוד ועליו להציע ערך ראייתי משמעותי. בנוסף, פסק הדין מתיר את עדותם של עדים ספציפיים, מוטי אהרוני, אבי אסבן ובא כוח, בתנאי שעדויותיהם יתמקדו במעשים המתוארים בכתב האישום הנוכחי, ללא כל התייחסות ל"מעשים דומים" או ל"עדות שיטתית". ההחלטה מתקבלת על בסיס חזקת החפות והדעה הקדומה הפוטנציאלית שעדויות כאלה עלולות ליצור. עוד מציינים השופטים כי היעדר חבר מושבעים במערכת המשפט הישראלית מאפשר להם לנהל את משקל העדויות המובאות. ככלל, פסק הדין נועד לאזן בין הרלוונטיות של העדויות לבין הסיכון הפוטנציאלי להשפעה בלתי הוגנת על עמדות השופטים.