עת"מ 69808-01-19

תקציר

פסק הדין דן בזכות למידע כפי שהיא מובטחת בחוק חופש המידע ומדגיש כי היא אינה זכות מוחלטת וניתן להגבילה מטעמים תקפים. החוק נועד לאזן בין חשיפת מידע שבידי רשויות ציבוריות, תוך הכרה במשמעותה הדמוקרטית של השקיפות. עם זאת, החוק כולל גם חריגים להגנה על תפקודן התקין של רשויות ציבוריות. במקרה זה, המחלוקת נוגעת לנוהלי המיון של צה"ל ולאי חשיפת מידע מסוים הנוגע להתאמות שניתנו לנבחנים. בית המשפט מכיר ברגישות המידע המבוקש, שאם ייחשף עלול לפגוע בתקינות הליך הסינון של צה"ל. המידע המדובר עלול להיות מנוצל לרעה כדי לנצל לרעה את המערכת ולהשיג ויתורים לא מוצדקים, תוך גרימת נזק משמעותי. פסק הדין מכיר בחששות הלגיטימיים שהעלו המשיבים בדבר שימוש לרעה אפשרי במידע וההשלכות השליליות על יכולתו של הצבא לבצע סינון אפקטיבי. בעוד העותר טען לחשיפת כל המידע ב"ספר הירוק", בית המשפט מפעיל את שיקול דעתו לשקול את האינטרס הציבורי ומגיע למסקנה כי גילוי בלתי מוגבל עלול להזיק. פסק הדין מדגיש את הצורך להגן על שיטות האבחון והסינון בהן נוקט צה"ל. בנוסף, בית המשפט אינו מוצא כל הצדקה לטענת העותר כי צה"ל מעכב כניסת חיילים עם לקויות למידה, מתוך הכרה במאמצי הצבא להכיל אותם כראוי. בסופו של דבר, העתירה נדחית, אך המשיבים נדרשים לכסות את הוצאות העותר. חלקים מסוימים מהמידע המבוקש יימסרו לעותר, כפי שיקבע בית המשפט.