ע"א 359/84

תקציר

בית המשפט העליון אישר את קביעתו של בית המשפט המחוזי לפיה המשיבים רשאים לבטל את ההסכם שלהם עם המערער, קבלן בניין, בשל מצגי שווא שלו בדבר גודל הדירה שהסכימו לרכוש. המשיבים זכו להשבת תשלומיהם למערערת, לרבות פיצוי בגין הפרת חוזה, בסך כולל של 11,856 דולר, שישולמו במטבע ישראלי. בית המשפט העליון דחה את ערעורו של המערער על פסק דין זה, ולא מצא עילה להתערב בממצאיו העובדתיים של בית המשפט המחוזי. בערעור שכנגד טענו המשיבים כי היה מקום לפסוק להם סכומים נוספים. בית המשפט הסכים כי המשיבים זכאים לתוספת של 2,211 דולר, שכן החזר המע"מ שקיבלו חושב באופן שגוי. עוד נקבע כי היה על המשיבים לפסוק ריבית על הסכומים המגיעים להם, בשיעור שנתי של 11%, ממועד ניכוי הכספים ועד למועד התשלום בפועל. ריבית זו חלה הן על הסכום לתשלום במטבע חוץ והן על הסכום במטבע ישראלי הצמוד למטבע חוץ, בין אם החיוב היה בגין תשלום במטבע חוץ או במטבע מקומי. בית המשפט הורה לחשב את הסכום המדויק על ידי רשם בית המשפט המחוזי. בנוסף, הורה בית המשפט העליון להגדיל את הסכום שנפסק למשיבים בגין שכר טרחת עורך דין, וקבע כי הוא עומד על 90,000 שקלים ישנים, ופסק להם 3,000 שקלים חדשים שכר טרחת עורך דין בגין הדיון בבית הדין לערעורים. המערערת נדרשה לשלם סכומים אלה, בצירוף ריבית והצמדה, למשיבים. השופט י' בך נתן את פסק הדין, אליו הצטרפו השופטים ד' לוין וש' נתניהו.