ת"א 16158-05-22

תקציר

בעיצומה של מגפת הקורונה, מר וזהבי, זוג פנסיונרים בשנות השבעים לחייהם עם תיק השקעות משמעותי, החלו לחשוש מהפסדים פוטנציאליים והגישו תביעה נגד הבנק ויועץ ההשקעות הוותיק שלהם, מר ניצן דרור, בדרישה לקבל פיצוי על כשלים לכאורה בייעוץ להם. בני הזוג זהבי טענו כי הנחיותיהם למכור את אחזקותיהם לא בוצעו, והייעוץ שקיבלו לא היה מספק, מה שהוביל להפסדים משמעותיים. הם הגדירו את התנהגותם כזהירה ותלויה במומחיותו של דרור, והציגו עצמם כמי שאינם מסוגלים לקבל החלטות עצמאיות. עם זאת, הראיות הראו כי מר זהבי היה משקיע מנוסה שניהל באופן פעיל את תיק ההשקעות שלו. הוא בחר שלא לפעול על פי המלצותיו של דרור ובמקום זאת פעל בניגוד לעצתו, מה שהוביל להפסדים נוספים. בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענות בני הזוג זהב. הם לא הוכיחו שניתנו הוראות מכירה כלשהן והתעלמו מהן, והייעוץ שנתן דרור היה ראוי ומקצועי. אפיון בני הזוג זהבי כמשקיעים זהירים לא חייב את דרור לעדכן את פרופיל הלקוחות שלהם, שכן צרכיהם והנחיותיהם נותרו תואמים את אפיונם הקודם. יתר על כן, מעשיו של זהבי הפגינו חוסר נחישות לצאת מהשוק לאלתר ובמקום זאת שיקפו ניסיון לתזמן זאת, שדרור הזהיר מפניו. תביעת הנזיקין, בסך 450,650 שקל, נדחתה, ובני הזוג זהבי חויבו לשלם לבנק שכר טרחה בסך 40,000 שקל, בשל האופי הלא מבוסס של טענותיהם. פסק הדין הדגיש את החשיבות של התנהגות מכבדת ומכילה ביחסי לקוח-יועץ, במיוחד בתקופות מאתגרות כמו המגפה.