עמ"ת 713-10-11

תקציר

פסק הדין המדובר הוא פרי ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה שעניינה בקשה למעצרו של אדם, המכונה המשיב, הממתין לסיום ההליכים המשפטיים בתיק בו הוגש נגדו כתב אישום בגין מספר עבירות, בהן פציעה בעת שהיה חמוש, תקיפה והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. בית משפט השלום החליט תחילה לשחרר את המשיב בתנאים מגבילים מסוימים, ולא לעצור אותו, החלטה עליה ערערה התביעה. התביעה טענה כי מעשיו של המשיב, כפי שתועדו בתיעוד הווידיאו, מעידים על התנהגות אלימה חמורה ומהווים סכנה ממשית, וביקשה להחזיקו מאחורי סורג ובריח. עם זאת, ההגנה טענה כי החלטת בית משפט השלום הייתה מאוזנת וראויה. שופט הערעור, לאחר ששקל את הראיות והטענות, דחה את ערעור התביעה. הם הדגישו כי בית משפט השלום פעל בהתאם להליך החקיקתי הנדרש בכך שבחן חלופות מעצר ובסופו של דבר שחרר את המשיב למעצר בית בתנאים מגבילים נוספים, כפי שהמליץ שירות המבחן. זאת ועוד, השופטת ציינה כי טענת ההפליה בין המשיב לבין שני חבריו, שהיו מעורבים באירוע וזכו ליחס שונה, ראויה, שכן נראה כי אין הסבר משכנע להבחנה. לפיכך נדחה הערעור, אם כי השופט העיר כי היה על בית משפט השלום לאפשר זמן לתביעה לערער על החלטתה. החלטת הערכאה הנמוכה יותר התקבלה, והמשיב יישאר במעצר בית.