תו"ב 53459-11-18

תקציר

להלן ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים בתל-אביב (כב' השופט משה סרוגוביץ) בתיק תו"ב 53459-11-18 ואח', בעניין בקשת פסלות שופט שהגיש הנאשם. ### מבוא ההחלטה דנה בבקשת נאשם לפסילת מותב, המבוססת על טענות של "אפליה", "איומים" וגרימת נזק בריאותי לנאשם בשל החלטות דיוניות שניתנו בעניינו. ההחלטה מציגה אבחנה חדה בין סמכויות השופט לניהול הדיון לבין עילות הפסלות הקבועות בחוק ובפסיקה. ### עקרונות משפטיים מרכזיים #### 1. חובת השפיטה (החובה לשבת בדין) השופט סרוגוביץ מעגן את החלטתו בעיקרון היסוד לפיו על שופט מוטלת **חובה** לשבת בדין בכל הליך המובא לפתחו, ואין הוא רשאי לפטור עצמו מתפקידו אלא אם התקיימה עילת פסלות מוגדרת בחוק. הניסיון של נאשם "להתפטר" ממותב מסוים באמצעות הגשת בקשות פסלות חוזרות נדחה כניסיון לערער על עצמאותה של הרשות השופטת. #### 2. הבחנה בין החלטות דיוניות לעילת פסלות הפסיקה המובאת בהחלטה (ע"פ 391/02 צברי, ע"פ 627/07 ניר) מבהירה עקרון יסוד: **קבלת החלטה שאינה נוחה לצד מסוים אינה מהווה עילת פסלות.** * **החידוש המשפטי בהחלטה:** בית המשפט מחדד כי "החלטות ביניים" (כגון דחיית בקשות דחייה או הוצאת צו הבאה) הן כלי עבודה לגיטימי של השופט המופעל לטובת ניהול תקין של ההליך. אין להפוך בקשת פסלות ל"ערעור" על החלטות ביניים בניגוד לסדרי הדין הפלילי. #### 3. איסור על שימוש בבקשות פסלות כאסטרטגיה לשיבוש הליכים ההחלטה מזהה דפוס התנהגות של הנאשם ("בקשות סרק", "התשת המאשימה ובית המשפט"). בית המשפט קובע עיקרון מנחה: **לא ניתן לאפשר לנאשם לבחור את המותב הדן בעניינו באמצעות הטחת עלבונות או איומים.** לו היה מתקבל טיעון הנאשם, כל נאשם היה יכול לזכות בפסילת שופט פשוט על ידי פגיעה בכבודו או ביושרתו המקצועית של השופט, דבר המהווה "מדרון חלקלק" העלול להוביל לשיתוק מערכת המשפט. ### חידושים ודגשים משפטיים בהחלטה * **ההתייצבות כתנאי סף:** השופט מבהיר כי ניהול הליך פלילי אינו יכול להתבצע "בשלט רחוק" או "בהתכתבות". חובת התייצבותו של הנאשם היא תנאי מוקדם לשמיעת טענותיו (גם אם מדובר בטענות לגיטימיות לגבי חילופי שופטים בפרשת ההגנה, בהתאם לסעיף 233 לחוק סדר הדין הפלילי). * **דחיית הטענה ל"משוא פנים":** ההחלטה מבהירה כי התרשמותו של שופט מכך שנאשם מתחמק ממשפט (על בסיס התנהלותו הדיונית) היא התרשמות מקצועית ולא "דעה קדומה" או "משוא פנים". ההחלטה מדגישה כי בית המשפט נותר פתוח לשכנוע לגופו של עניין (אשמה או חפות), שכן הוא לא הביע עמדה על תוכן האישום עצמו. * **ניצול לרעה של הליכי משפט:** השופט מדגיש כי האשמות חמורות (כמו "פעילות קרימינלית" של שופט) במסגרת בקשת פסלות, כאשר הן משוללות כל בסיס עובדתי, מהוות עלבון שבית המשפט אינו יכול לקבל, אך גם כשלעצמן אינן מקימות עילת פסלות. ### סיכום ההחלטה מהווה מגן על העיקרון של **רציפות הדיון** ומניעת "פורום שופינג" (בחירת שופט) על ידי נאשמים. בית המשפט מדגיש כי עילות פסלות הן עניין משפטי אובייקטיבי ולא כלי המצוי בידי בעל דין כדי להגיב על אי-נוחות שנגרמה לו כתוצאה מהחלטות דיוניות. **המסר המשפטי ברור:** זכותו של נאשם לניהול משפט הוגן אינה כוללת את הזכות להכתיב את הרכב המותב או להימנע מהתייצבות לדיונים.