ת"א 14325-07-10

תקציר

פסק הדין דן בחסינות עובדי ציבור מפני העמדה לדין בגין מעשים שנעשו במסגרת תפקידם הרשמי. על פי סעיף 7א(א) לפקודה, עובדי ציבור חסינים מפני תביעות בגין מעשים נזיקיים שבוצעו תוך מילוי תפקידם השלטוני, כל עוד מעשים אלה לא נעשו ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק. חסינות זו היא פרוצדורלית, כלומר לא ניתן להעמיד לדין את עובד הציבור, אך הנפגע עדיין יכול להגיש תביעה נגד הרשות הציבורית המעסיקה אותו. הרשות תישא באחריות שילוחית למעשיו של העובד. עבור עובדי רשויות ציבוריות, הליך ההכרה בחסינות שונה. על הרשות או העובד לפנות לבית המשפט כדי שיקבע אם מתקיימים תנאי החסינות. לבית המשפט יש סמכות להחליט אם יש לאפשר את טענת החסינות. בקשה זו טעונה אישור של היועץ המשפטי של הרשות הציבורית והיועץ המשפטי לממשלה. אישורו של האחרון צריך לפרט כיצד מעשהו של העובד מקיים את שני היבטי החסינות: שהוא נעשה תוך מילוי תפקידים רשמיים ושהוא לא נעשה מתוך כוונה לגרום נזק. תפקידו של בית המשפט הוא לבחון החלטה זו באופן מינהלי, לבחון את סבירות אישור היועץ המשפטי לממשלה ולוודא כי נבחנו כל השיקולים הנדרשים. במקרה ספציפי זה, אישור היועץ המשפטי לממשלה להכרה בחסינותו של ראש המועצה המקומית נמצא סביר. הטענות נגדו, שכללו מצג שווא רשלני ורשלנות בבחירת קבלן משנה, היו כלליות וחסרות פרטים ספציפיים או ראיות תומכות. ראש המועצה הצהיר בתצהירו כי כל פעולותיו בעניין מגנזי נעשו במסגרת תפקידו הציבורי וללא כל כוונה לגרום נזק. לפיכך הכיר בית המשפט בחסינותו של ראש המועצה מפני העמדה לדין, והודעתו של מגנזי לצד שלישי נדחתה. לפיכך, המועצה המקומית בית אריה-עופרים תחליף את מר אבי נעים כנתבע בהליך ותגיש כתב הגנה עד ליום 1.11.2012. בנסיבות העניין לא ניתן צו להוצאות.