ע"פ 5385/13
פסק-דין עליון
תקציר
מסקנת פסק הדין היא כי יש לדחות את הערעורים הן על גזר הדין והן על גזר הדין. המערער הורשע בביצוע עבירות נגד נכדתו (אישום ראשון ושני) ושכן (אישום שלישי). בית המשפט קובע כי בצדק תמך בית המשפט המחוזי בעדותה של הנכדה למרות טענת המערער לספק סביר בשל היעדר ראיות פיזיות. בית המשפט נקט בגישה מצטברת של איסוף ראיות, תוך מתן תוקף לעדות עם מצבה הנפשי של הנכדה, הודאת המערער ודוקטרינת המעשים הדומים. בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענות המערער בדבר מצבו הרפואי והיעדרם של כתמי זרע, שכן האישומים לא כללו חדירה. באשר לאישום השלישי בו מעורבת השכנה, מצא בית המשפט את עדותה אמינה, חרף אי התאמות, והסביר סתירות מעין אלה האופייניות לעדויות קטינים. העונשים המצטברים נמצאו הולמים, ושיקפו את חומרת העבירות נגד שני קטינים. גזר הדין נפל במסגרת הנורמות השיפוטיות, בהתחשב בחומרת העבירות ובהיעדר חרטה מצד המערער. ערכאת הערעור לא תתערב בממצאי בית המשפט המחוזי אלא אם קיימת סטייה קיצונית, שלא נמצאה במקרה זה. כתוצאה מכך, גזר הדין וגזר הדין שיוטל יישארו ללא שינוי.
ע"פ 5385/13 פלוני נ' מדינת ישראל, עליון (4.12.2013)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.