רע"א 4253/14

תקציר

במקרה זה, ביקשו המבקשים רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שדחה את בקשתם לתיקון בקשה לאישור תובענה ייצוגית. המשיבה, חברה ציבורית לחיפושי נפט וגז, דיווחה על קידוחי נפט כושלים, שהובילו לירידת ערך המניה ולתביעה ייצוגית נגד החברה בגין הטעיית משקיעים לכאורה. זמן קצר לאחר הגשת התובענה הייצוגית, ביקש המבקש לתקנה על ידי סילוק נתבעים מסוימים והוספת הוראות חוק שגויות, אשר בית משפט קמא התיר. בהמשך, ביקשה העותרת תיקונים נוספים שיכללו נתבעים נוספים, בהתבסס על פרוטוקולים חדשים של ישיבת דירקטוריון, וייצגו קבוצה נוספת של בעלי מניות, תוך הכפלת הנזקים הנטענים באופן משמעותי. בית המשפט המחוזי דחה בקשה זו, בנימוקים שונים: חיפזון העותר בהגשת הבקשה תחילה, בקשות חוזרות ונשנות ובלתי מוצדקות לתיקונים, ציטוטים בלתי ראויים מפרוטוקול הישיבה והיעדר עילה אישית לייצג את הקבוצה הנוספת. בית המשפט הלין גם על לשונו הפסולה של העותרת ועל חוסר תום הלב הפוטנציאלי שלה. בערעור אישר בית המשפט העליון את החלטת בית המשפט המחוזי, תוך שימת דגש על אופיים הנתון לשיקול דעתם של התיקונים, על החשש מפני תיקונים סדרתיים המתמרצים הגשה מוקדמת מדי ועל הצורך בייצוג הולם של חברי הקבוצה לפי חוק התובענות הייצוגיות. ערכאת הערעור דחתה את בקשת רשות הערעור, מתחה ביקורת על לשונו הבלתי ראויה של העותר וחייבה אותו לשלם שכר טרחת עורך דין בסך 25,000 ₪.