עת"מ 40184-02-14

תקציר

העותרים והמשיב חתמו על הסכם בו נקבע הסכום בו התחייבו העותרים לשלם כהיטלי פיתוח בגין פרויקט מגורים ומסחר. לאחר שתי דרישות תשלום התואמות את ההסכם, שיגר המשיב דרישה שלישית לסכום נוסף מבלי להשתחרר כדין מההסכם שנחתם. המשיב טען כי לבית המשפט אין סמכות לדון בעתירה בשל הליך אזרחי מקביל, אך בית המשפט לעניינים מנהליים דחה את הטענה ודן בעתירה. נמצא כי המשיב לא התנהל כראוי בכך ששלח דרישת תשלום חדשה בניגוד לקודמותיה ולא השיב לפניות העותרים. נטל ההוכחה הועבר אפוא אל המשיב. המחלוקת העיקרית הייתה האם יש לקיים את ההסכם החתום או שמא הייתה למשיב הצדקה משפטית לפעול בניגוד לו. בית המשפט קבע, כי המשיב לא הציג הצדקה משפטית, שינוי נסיבות או אינטרס ציבורי חריג המצדיקים את ביטול ההסכם. בנוסף, חובת המשיב להסביר ולהמציא מסמכים לא קוימה באופן משביע רצון. לסיכום, פסק בית המשפט לטובת העותרים והורה למשיבה לכבד את ההסכם הראשוני ולכסות את הוצאות העותרים בסך 50,000 ₪.