ע"ע 68/03

תקציר

פסק הדין מתייחס לתביעה שהגיש ד"ר דן גולדשמיד נגד הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל בגין אי מינויו כחבר סגל אקדמי, ולחילופין לתפקיד מהנדס מחקר בכיר במכון קראון. בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל חלקית את התביעה, וקבע כי אף שהטכניון לא היה חייב להעסיק את ד"ר גולדשמיד כחבר סגל - בשל אי שפיטות העניין והיעדר ראיות למעשים פסולים - הם הפרו הבטחה למנותו כמהנדס. עם זאת, בית המשפט נמנע מלאכוף הבטחה זו, ובמקום זאת הורה לטכניון לפצות את ד"ר גולדשמיד בשכר של שלוש שנים וב-30 אלף שקל בגין עוגמת נפש. שני הצדדים ערערו על החלטת בית המשפט המחוזי. ד"ר גולדשמיד טען כי בית המשפט היה צריך לאכוף את ההבטחה, לפסוק לו פיצוי כספי גבוה יותר ולחשוף את פרוטוקולי ישיבות הוועדה המכינה. בתוך כך, בטכניון חלקו על הטענה כי הבטיחו לד"ר גולדשמיד את תפקיד המהנדס, וביקשו להפחית את הפיצוי הכספי שנפסק לו. בית המשפט העליון דחה את ערעורו של ד"ר גולדשמיד בנוגע למינויו כחבר סגל, והסכים עם בית המשפט המחוזי כי ההחלטה אינה שפיטה וכי הראיות אינן תומכות בטענותיו. בית המשפט גם דחה את בקשתו לגילוי מסמכים, וקבע כי די בראיות הקיימות. באשר לערעור הטכניון על עמדת המהנדס, הסכים בית המשפט העליון עם הטכניון כי ההבטחה אינה מוחלטת, וכי היא מותנית בתנאי שהנהלת הטכניון תאשר תקן מתאים, דבר שלא התקיים. בית המשפט קבע כי מאמציו של הדיקן להשיג את התקן האמור היו אמיתיים, וכי הוא לא הפר כל התחייבות כלפי ד"ר גולדשמיד. לפיכך התקבל ערעור הטכניון בעניין זה, והחלטת בית המשפט המחוזי בעניין בוטלה. לאור הצלחת הטכניון בערעורם, ביטל בית המשפט העליון גם את פסיקת הפיצוי הכספי של בית המשפט המחוזי, וקבע כי משכורת של שלוש שנים אינה ראויה. בית המשפט ציין בקצרה כי אילו נמצא הטכניון אשם, הפיצוי היה נמוך משמעותית. בסופו של דבר נדחה ערעורו של ד"ר גולדשמיד, ערעור הטכניון התקבל ובוטלה אחריותו הכספית של המכון כלפי ד"ר גולדשמיד. ד"ר גולדשמיד חויב לכסות את הוצאות הטכניון בסך 5,000 ₪.